מקסימיליאן של – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5:
|תאריך לידה=[[8 בדצמבר]] [[1930]]
|מקום לידה=[[וינה]], [[אוסטריה]]
|תאריך פטירה=[[1 בפברואר]] [[2014]]
|פרסים=[[פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר|פרס אוסקר]]{{ש}}2שני [[פרס גלובוס הזהב|פרסי גלובוס הזהב]]}}
 
[[קובץ:Judgment at Nuremberg-Maximilian Schell2.JPG|שמאל|ממוזער|230px|מקסימיליאן של בסרט [[משפטי נירנברג (סרט)|משפטי נירנברג]]]]
'''מקסימיליאן של''' (ב[[אנגלית]]: '''Maximilian Schell'''{{כ}}; נולד ב-[[8 בדצמבר]] [[1930]] - [[1 בפברואר]] [[2014]]) היה [[שחקן]] [[אוסטרי]]-[[אמריקאי]], זוכה [[פרס אוסקר|פרס האוסקר]].
 
הוא נולד ב[[וינה|ווינה]], בירת [[אוסטריה]] וגדל ב[[ציריך]], [[שווייץ]]. החל להופיע ב[[קולנוע]] וב[[טלוויזיה]] דוברת ה[[גרמנית]] החל משנת [[1952]]. הוא התפרסם כשחקן במחזות של [[שייקספיר]]. את הופעת הבכורה הקולנועית הראשונה שלו בסרט אמריקני עשה בדרמה המלחמתית של [[אדוארד דמיטריק]], "כפירי אריות" (1958), שעסק ב[[מלחמת העולם השנייה]]. נושא זה הופיע גם בסרטו הבא, "[[משפטי נירנברג (סרט)|משפטי נירנברג]]" (1961), עליו קיבל את [[פרס האוסקר]] כשחקן הטוב ביותר. בהמשך חזר לסרטים העוסקים ב[[המפלגה הנאצית|נאצים]] שוב ושוב. הוא קיבל עוד שתי מועמדויות נוספות לפרס האוסקר, ששניהם עסקו בנאצים: "האיש בתא הזכוכית" (1975, כשחקו ראשי), בה גילם יהודי ניצול [[מחנה השמדה]], המתגלה למעשה כנאצי אכזרי על ידי סוכן ישראלי המביא אותו למשפט בישראל, ובסרטו של [[פרד זינמן]] "ג'וליה", שקיבל 11 מועמדויות לפרס האוסקר. בין סרטיו האחרים נמנים "הרומן הקטלני", שביים [[סידני לומט]], "[[תיק אודסה]]" (1974), לצד [[ג'ון וויט]], "החור השחור" (1979), לצד [[אנטוני פרקינס]], "הדגול" (1981), [[עיבוד קולנועי]] לרומן של [[חיים פוטוק]], "לשקר באמריקה" (1997), לצד [[קווין בייקון]] ו"פגיעה קטלנית" (1998), עם [[רוברט דובאל]] ו[[מורגן פרימן]], שהיה לשובר קופות.
שורה 14 ⟵ 15:
בשנת [[1972]] שיחק בסרט [[האפיפיורית יוהנה (סרט, 1972)|האפיפיורית יוהנה]].
במקביל ניהל קריירת משחק מרשימה בסרטי טלוויזיה, בהם זכה לגלם שורה של דמויות ידועות: ד'ארטרניאן ב"שלושת המוסקטרים" (1960), [[אוטו פרנק]], אביה של [[אנה פרנק]] ב"יומנה של אנה פרנק" (1980), פנטום האופרה ב"[[פנטום האופרה]]" (1983), [[פיוטר הגדול]] במיני סדרה "פיוטר הגדול" (1986), [[פרידריך השני מלך פרוסיה]] ב"קתרין הקטנה" (1991), [[ולדימיר לנין]] ב"סטלין" (1992), עליו קיבל מועמדות ל[[פרס אמי|פרס האמי]] כשחקן המשנה הטוב ביותר, [[פרעה]] מלך מצרים ב"אברהם" (1994) ואת [[אלברט איינשטיין]] ב"Giganten: Albert Einstein" משנת [[2006]].
 
בעשור האחרון הרבה של להופיע בהפקות דוברות גרמנית, לצד סרטיו האמריקאים. כך הופיע ב- 20 פרקים בסדרת טלוויזיה גרמנית בין השנים 2003-2005. בניגוד לשחקנים אחרים, כדוגמת [[ג'ין הקמן]], של לא האט מקצב עבודתו בשל גילו המבוגר (75+), ולראייה הוא הופיע בארבעה סרטים במהלך שנת [[2006]].