שדה אילן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 22:
בשנת [[1949]] בסיוע [[הפועל המזרחי]] ו[[הסוכנות היהודית]], עבר המושב למיקומו הנוכחי, ממזרח ל[[כביש 65]], כשלושה קילומטר דרומית ל[[צומת גולני]]. במושב התגוררו אז כ-35 משפחות עם כ-40 ילדים{{הערה|{{הצופה||בגליל התחתון|1949/07/31|00311}}}}. בדצמבר 1949 חגג המושב את חנוכת הבתים הראשונים, הנחת [[אבן פינה]] ל[[בית כנסת]] ושינוי השם ל"שדה אילן" לזכרו של הרב [[מאיר בר-אילן]]{{הערה|{{הצופה|איזיק|חג משולש בשדה אילן|1949/12/08|00303}}}} ובדומה לשם העברי של סג'רה - "אילניה"{{הערה|{{דבר||הביוגרפיה של סג'רה|1974/02/26|01101}}}}, על פי ביטוי מה[[משנה]] בתחילת [[מסכת שביעית]]{{הערה|{{משנה|שביעית|א|א}}}}. לאחר מספר שנים הצטרפו למושב כ-10 משפחות במסגרת התנועה [[מן העיר אל הכפר]]{{הערה|{{מעריב|משה דוכס|קופסאות לבנות מתמוטטות|1954/10/29|00615}}}}. לאחר זמן לא רב התברר שהבתים נבנו בצורה רשלנית, שלושה בתים התמוטטו בסופת גשמים ובתים אחרים שקעו{{הערה|{{מעריב||התמוטטו בתים במושב|1954/11/25|00300}}}}. התושבים נאלצו לקחת הלוואות כדי לשפץ את הבתים{{הערה|{{מעריב|י. כנרות|הסוכנות בונה בתים על כרעי תרנגולת|1956/03/23|00600}}}}.
בשנת 1960 קיבל המושב תוספת קרקע מהקק"ל להשלמת המכסה{{הערה|{{דבר||מכשירים 5000 דונם בגליל התחתון|1960/07/19|00409}}}}. בראשית שנות ה-60 חובר המושב לרשת החשמל הארצית, לאחר שה[[גנרטור]] ששימש את המושב יצא מכלל פעולה{{הערה|{{מעריב||תכנית חשמול בגליל התחתון|1960/11/06|00700}}{{ש}}{{מעריב|צבי לביא|בת שישים ושתיים לחשמל|1962/09/20|01200}}{{ש}}{{מעריב||מושב שדה אילן הואר בחשמל|1962/09/25|01422}}}}. כשאר היישובים באזור הגליל התחתון, סבל שדה אילן מחוסר מים וממצב כלכלי קשה. בשנת 1963 הוחלט להשיב את המושב, יחד עם המושבים השכנים, לטיפול מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית{{הערה|{{דבר||חמישה מושבים הוחזרו לטיפול מחלקת ההתיישבות|1963/04/28|01912}}}}. אחד מן המייסדים הוא דוד יצחקי שהיה היחיד במושב שהיה לו טרקטור והיה אחראי על החקלאות במושב.הוא נפטר בשנת 2007.
וכיום משפחתו עדיין מתגוררת בשדה אילן.
בשנת 1970 נפגע תושב המושב בהתפוצץ מוקש בשדות המושב{{הערה|{{מעריב||2 צעירים נפצעו בהתפוצץ מטען חבלה שהונח בשדה|1970/07/31|00403}}}}.
| |||