הבדלים בין גרסאות בדף "גליקוליזה"

נוספו 49 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
עיצוב
מ (עיצוב)
[[קובץ:Eduardbuchner.jpg|180px250px|ממוזער|[[אדוארד בוכנר]], בין מגלי הגליקוליזה]]
[[File:Glycolysis he.svg|ממוזער|620px|מסלול הגליקוליזה: תגובות אקסרגוניות (משחררות אנרגיה) מופיעות בכתום, ומזורזות על ידי [[הקסוקינאז]], [[פוספופרוטוקינאז]] (PFK1) ו[[פירובט קינאז]]]]
 
'''גליקוליזה''' (מיוונית: גליקו-מתוק, ליזיס-פירוק) היא [[מטבוליזם|מסלול מטבולי]] שבו מפורקת [[מולקולה|מולקולת]] [[גלוקוז]] לשתי מולקולות [[פירובט]]. המסלול משמש ב[[יצורים חיים]] להפקת [[אנרגיה]].
 
 
תהליך ה'''[[גלוקונאוגנזה]]''', במהלכו '''נוצר''' גלוקוז ב[[גוף]], הפוך, מבחינה סכימטית, לגליקוליזה. למרות זאת, שלבי התהליך האחד אינם זהים כולם לאלו של התהליך השני. בנוסף, תהליך הגלוקונאוגנזה הינו יעיל פחות מבחינה אנרגטית ולכן מעגל של גלוקוז-2 פירובט-גלוקוז יגרום לגוף "לבזבז" אנרגיה ולגוף יש מנגנונים שנועדו למנוע מצב כזה.
 
 
== היסטוריה ==
[[קובץ:Eduardbuchner.jpg|180px|ממוזער|[[אדוארד בוכנר]]]]
תהליך הגליקוליזה התגלה במקרה, על ידי [[האנס בוכנר|האנס]] ו[[אדוארד בוכנר]] ב-[[1897]]. הם חקרו את תהליך התסיסה מחוץ לתאים.
במהלך הניסוי, היה צורך בלהימנע משימוש בחומרים [[אנטיספטיים]] כמו [[פנול]], ולכן השתמשו ב[[סוכרוז]]. במהלך הניסוי הם נתקלו בתופעה: הסוכרוז הותסס לכוהל על ידי מיץ השמרים.
 
== התהליך ==
[[File:Glycolysis he.svg|ממוזער|620px|מסלול הגליקוליזה: תגובות אקסרגוניות (משחררות אנרגיה) מופיעות בכתום, ומזורזות על ידי [[הקסוקינאז]], [[פוספופרוטוקינאז]] (PFK1) ו[[פירובט קינאז]]|מרכז]]
[[קובץ:D-glucose-chain-2D-Fischer.png|שמאל|ממוזער|151px|המבנה הכימי של גלוקוז (בצורתו הפתוחה)]]
עשר תגובות הגליקוליזה נחלקות לשני שלבים: החמש הראשונות מהוות את '''שלב ההכנה'''; בשלב זה לא רק שלא נוצרות מולקולות ATP, אלא שהוא אף דורש '''צריכה''' של שתי מולקולות ATP (כלומר, של אנרגיה). חמש התגובות האחרונות מהוות את '''שלב הרווח''', ובו אכן משתנה מאזן האנרגיה ומתקבל רווח סופי של 2 מולקולות ATP. להלן תיאור מילולי של שלבי הגליקוליזה: