|
במונח נעשה שימוש ביקורתי בתאוריה ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]], בכתביהם של [[קארל מרקס]] ו[[ג'רג' לוקאץ']], שביקרו את השיטה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] וטענו כי היא הופכת את הפועל לסחורה ורכוש.
ב{{ה|מאה ה-20}} נעשה במונח גם שימוש תכוף ב[[תאוריה|תאוריות]] [[פמיניזם|פמיניסטיות]], המבקשות להסביר את היחס אל האישה בחברה המערבית כאל חפץ או אובייקט מיני.
ב{{ה|מאה ה-20}} נעשה במונח גם שימוש תכוף ב[[תאוריה|תאוריות]] [[פמיניזם|פמיניסטיות]], המבקשות להסביר את היחס אל האישה בחברה המערבית כאל חפץ או אובייקט מיני. יש לטענה הפמיניסטית בדבר החפצה של נשים גם מבקרים. על פי הגישה האבולוציונית, לא לחינם הטענה בדבר "החפצה" של נשים תהיה בגלל ראייתן על ידי גברים כאובייקט מיני. יופי חיצוני אצל אישה הוא התכונה החשובה ביותר לפיה גברים בוחרים את בנות זוגם, מאחר שתכונה זו מעידה על בריאות ופוריות, ולכן טבעי שהתכונה החשובה ביותר שלהן (בעיני הגברים) תודגש מאוד. אלא שעל פי מסקנות מחקר פסיכולוגי,<ref name="yale">Gray, Knobe, Sheskin, Bloom, and Barrett, [http://www.mpm.umd.edu/Gray,%20Knobe,%20Sheskin,%20Bloom%20&%20Barrett.%20(in%20press).%20Objectification.pdf More Than a Body: Mind Perception and the Nature of Objectification] Yale University, 2011 American Psychological Association</ref> השימוש במונח "החפצה" הוא מופרך, מפני שאין הגברים נמשכים מינית לחפצים יפים, אלא לנשים חיות. הרדוקציה שנעשית כביכול לנשים המצמצת אותן ליופיין החיצוני, אמנם קיימת, אבל נעשית כל הזמן. רדוקציה דומה נעשית למשל בגברים המשמשים כפועלי בניין, והרדוקציה במקרה הזה מצמצמת אותם רק לתכונה של הכוח הפיזי שלהם, ולא בשאר תכונותיהם האנושיות, כמו שכלם למשל. מסקנות הניסוי המחקרי הן שהסתכלות על אנשים (גברים או נשים) עירומים או בתנוחות מיניות, לא גורמת להחפצה של אותם אנשים (כלומר לא גורמת לנו לתפוש אותם כחסרי צלם אנוש או חסרי שכל), אלא גורמת להקצאה מחדש של המצבים המנטליים שאנחנו מייחסים לאותם אנשים, והם גם נתפשים ככאלו שחווים רגשות באופן חזק יותר. כמו כן, אנשים ערומים נתפשים כפגיעים יותר וכאלו שזקוקים להגנה.<ref name="yale" />
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{אמצעים פיגורטיביים}}
[[קטגוריה: טכניקות ספרותיות]]
|
