|
[[קובץ:Semper Augustus Tulip 17th century.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הצבעוני "סמפר אוגוסטוס" שנמכר במחיר עתק]]
[[קובץ:Tulip price index1.svg|שמאל|ממוזער|250px|[[מדד]] מחירי הצבעונים 1636-37{{הערה|{{אנגלית}} (Earl A. Thompson, "[http://www.econ.ucla.edu/thompson/Document97.pdf The tulipmania: Fact or artifact?]" (2007}}]]
'''שיגעון הצבעונים''' (ב[[הולנדית]]: '''Tulpenmanie''') הייתה תקופה ב[[תור הזהב של הולנד]] בתחילת [[המאה ה-17]], במהלכה חלה גאות מתגברת במסחר ב[[בצלפקעת|פקעות]]י פרח ה[[צבעוני]], שהגיע לראשונה ל[[הולנד]]. ה[[בועה כלכלית|בועה הכלכלית]] גברה עקב מסחר ממניעים [[ספקולציה (כלכלה)|ספקולטיביים]], וכעבור כשש שנים התפוצצה. בשיא שיגעון הצבעונים, בפברואר 1637, מחירם של פריטים מסוימים נמכרוהיה ביותריותר מ-10 פעמים ההכנסה השנתית של בעל מלאכה מיומן.
שיגעון הצבעונים נחשב לבועה הספקולטיבית (או הבועה הכלכלית) הראשונה, ולעתים משתמשים [[כלכלן|כלכלנים]] ופעילי [[שוק ההון]] במושג "שיגעון הצבעונים" (Tulipmania) בתור דוגמה לבועה כלכלית. עבודות מחקר בנושא{{הערה|פיטר גארבר: "Who put the mania in tulipmania?"}} מעידות כי השימוש במילה "שיגעון" אינו מבוסס.
==רקע היסטורי==
הגעת הצבעוני לאירופה מיוחסת בדרך כלל מיוחסת ל[[אוגייר דה ביזבק]], שגרירו של [[פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], שנשלח אל הסולטאן העות'מאני, ושב עם הבצליםהפקעות והזרעים הראשונים של הצבעונים שנשלחו מן [[האימפריה העות'מאנית]] אל [[וינה]] בשנת 1554. הצבעונים הופצו במהרה מוינהמווינה אל [[אאוגסבורג]], אל [[אנטוורפן]] וואל [[אמסטרדם]]. הפופולריות והטיפוח שלהם ב[[הרפובליקה ההולנדית|רפובליקה ההולנדית]] ככל הנראה צברה תאוצה בשנת 1593 ככל הנראה, לאחר שהבוטנאי הפלמי קארולוס קלוסיוס (Carolus Clusius) חקר ב[[אוניברסיטת ליידן]] את הצבעונים. הוא נטע מספר מינים של צבעונים ומצא שהם מסוגלים לסבול את תנאי השטח הקשים של ארצות השפלה, זמן קצר לאחר מכן הצבעונים החלו לצבור פופולריות.
==הבועה==
בשל עליית ה[[ביקוש]] ואי ההתאמה של ה[[היצע]], [[מחיר]]ו של הצבעוני הכפיל עצמו מדי שנה. רבים מהשכבות העניות שאפו גם הם להנותליהנות ממגמת עליית המחירים ולצבור רווחי הון. [[מכירה]] וקנייה פומבית של הפרחים ו[[בצל]]יהםופקעותיהם התנהלו בפונדקים המפוקפקים של [[אמסטרדם]], הארלם וערים אחרות. המסחר התנהל לרוב בצבעונים מסוג ב' שאכן לא מצאו ביקוש רב אצל השכבה האצילה, ובשל כך היה מחירם נמוך בהרבה. הסחר התנהל לרוב ב[[חוזה עתידי|חוזים עתידיים]] על פרחים - אנשים סחרו בזכויות על פרחים שעדיין לא פרחו. התשלום לא בוצע מיידית אלא נבנה על [[הלוואה|הלוואות]]. כך סוחר שקנה חוזים עתידיים על פרחים ומכר אותם למחרת במחיר יותר גבוה, לא שילם עליהם ולא קיבל עליהם כלום. רק מחירם המשיך לעלות לשיאים חדשים.
השיגעון הגיע לסופו ב[[חורף]]בחורף של שנת [[1637]], כאשר הזכויות על צבעונים מסוימים לא מצאו קונה באחד בפונדקי העיר הארלם. הידיעה המרעישה התפשטה לשאר הערים של הפרובינציות ה[[פלמי]]ות, ומחירם של הצבעונים מסוג ב' נמחק כלא היה. הבועה התנפצה והותירה את ה[[השקעה|משקיעים]] ללא כלום. ארמון הקלפים שנבנה על מתן הלוואות קרס, וכל השותפים [[פשיטת רגל|פשטו רגל]].
==הסברים חלופיים==
| 