צבי יהודה מלצר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 5:
נולד ב[[מיר (עיר)|מיר]] שב[[בלארוס]] לביילה-הינדה ולרב [[איסר זלמן מלצר]]. התחנך אצל אביו, וכן אצל הרב [[יוסף יוזל הורוביץ]], ה'סבא' מנובהרדוק. בשנת [[תרפ"ה]] ([[1925]]) עלה עם אביו לארץ ישראל. לאחר נישואיו למד ב[[היכל התלמוד]] ב[[תל אביב]]. לימד בישיבה הקטנה של [[ישיבת עץ חיים]] בירושלים, ולאחר מכן ב[[ישיבת היישוב החדש|ישיבת תל אביב]]. תקופה מסוימת שימש ר"מ בישיבת תפארת ישראל בחיפה.
בשנת [[תרצ"ו]] ([[1936]]) נבחר לרבה של פרדס חנה{{הערה|{{דואר היום||פרדס חנה|1936/01/31|01104}}}}. בתקופת רבנותו בפרדס חנה ייסד במושבה את ישיבת קלצק, לזכר הישיבה המקורית ב[[ישיבת סלוצק - קלעצק|קלצק]] שבראשה עמד אביו. בצוות רבני הישיבה היה אחיינו הרב [[שניאור קוטלר]]. בשנת [[תש"ה]] ([[1945]]) יזם את הקמת מדרשיית נעם בפרדס חנה. הוא פנה אל ראשי [[תנועת נוער|ארגון הנוער]] "נוער [[המזרחי]]" (ראשי תיבות: '''נעם''') והציע להם להקים במושבה ישיבה שתשלב לימודים כלליים. לראשות הישיבה נבחר הרב [[יהושע יגל]].
בשנת [[תש"ז]] ([[1947]]) נבחר לכהן כרבה של רחובות, לאחר פטירת רבה הקודם [[צבי שטיינמן]], שהיה חותנו{{הערה|{{הצופה||דרכו האחרונה של הרב צבי שטיינמאן זצ"ל|1947/01/27|00408}}}}. עם בואו לרחובות הוא ייסד בה בית דין ושימש בו כ[[אב"ד]]. כמו כן העביר מפרדס חנה לרחובות את ישיבת קלצק שבראשותו, שנודעה כ[[ישיבת הדרום]]. במסגרת הישיבה הקים הרב מלצר סמינר למורים. כמו כן, היה מראשוני הוגי רעיון ה[[הסדר]]. תלמידי הסמינר ברחובות היו הראשונים ששירתו בצבא במסגרת ה"הסדר", שאליו הצטרפו מאוחר יותר תלמידי ישיבות אחרות.
בשנת [[תשי"א]] ([[1951]]) פרש הרב מלצר מרבנות העיר, ואת מקומו מילא הרב אלימלך בר שאול. הרב מלצר המשיך לכהן כאב בית הדין וכראש ישיבת הדרום. כעבור זמן פרש גם מראשות בית הדין ומינה תחתיו את הרב [[זבולון גרז]]. בשנת [[תשכ"ה]] ([[1965]]) נפטר הרב בר שאול, ומיד לאחר פטירתו ייסד הרב מלצר לזכרו [[כולל אברכים]], הפועל עד היום. כמו כן פתח הרב מלצר ישיבה מקצועית ביישוב [[גן יבנה]] הסמוך לרחובות.
| |||