רומן רוסי – הבדלי גרסאות

הרומן מסופר מנקודת מבטו של ברוך שנהר, נכדו של יעקב מירקין, ממקימי היישוב. על אף שלא היה עד לרבים מהאירועים בספר, הוא נחשף אליהם דרך האזנה לסיפורי סבו והאזנה (לעתים בסתר) לסיפורי אנשים אחרים ביישוב. הרומן אינו מתנהל באופן כרונולוגי, אלא נע קדימה ואחורה על ציר הזמן.

 

 

הקבוצה התיישבה בעמק יזרעאל עם קבוצה נוספת של [[חלוצים]]. ליעקב ופייגה נולדו שני בנים ובת – אברהם, אפרים ואסתר. אברהם היה הבן הראשון שנולד ביישוב, וככזה היו ממנו ציפיות גבוהות, שלא עמד בהן. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] התגייס אפרים ל{{ה|צבא הבריטי}}, התנדב ל[[הקומנדו הבריטי|קומנדו הבריטי]] ועבר הכשרה כ[[לוחם]] ב[[סקוטלנד]]. ב[[הפשיטה על דייפ|פשיטה על דייפ]] לחם אפרים בגבורה והוענק לו [[אות השירות המצוין]]<ref>[[מאיר שלו]], "'''רומן רוסי'''", [[עם עובד]], [[1988]], עמוד 148-149.</ref>. בהמשך נפצע ב[[תוניסיה]] וחזר מהמלחמה עם [[כווייה|כוויות]] קשות על פניו<ref>[[מאיר שלו]], "'''רומן רוסי'''", [[עם עובד]], [[1988]], עמוד 149-150.</ref>, שגרמו לו להתנהל בציבור כשעל פניו מסכה, מה שגרם ליחס מנוכר מצד בני היישוב. יחס זה גרם לכך שבסופו של דבר אפרים עזב את היישוב, ומעולם לא נודעו עקבותיו. העזיבה גרמה לכעס עצום של יעקב על היישוב, והוא החל לתכנן [[נקמה]] ששלבי בנייתה מלווים את הספר לכל אורכו.