ארמון מויקה

שגיאות פרמטריות בתבנית:מבנה
פרמטרים [ כתובית, שם המבנה, נחנך, ארכיטקט ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ארמון מויקה
Дворец Юсуповых на Мойке

מידע כללי
סוג	ארמון, אטרקציה תיירותית, מורשת תרבותית
שימוש	מגורים
כתובת	מוסקבה
מיקום	סנקט פטרבורג
מדינה	רוסיה
בעלים	משפחת יוסופוב
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1770
תאריך פתיחה רשמי	1770
אדריכל	Jean-Baptiste Vallin de la Mothe
סגנון אדריכלי	אדריכלות נאו-קלאסית, נאו-קלאסיציזם
קואורדינטות	59°55′46″N 30°17′56″E
www.yusupov-palace.ru

אולם התיאטרון בארמון

סאפפו ופאון, ציור של ז'אק-לואי דויד, אוסף יוסופוב מארמון מויקה

ארמון מויקה (ברוסית: Дворец Юсуповых на Мойке – מילולית "ארמון של יוסופוב על המויקה") או ארמון יוסופוב היה פעם משכנם העיקרי של בני משפחת יוסופוב בסנקט פטרבורג ברוסיה. המבנה היה האתר שבו נרצח גריגורי רספוטין ב-1916.

הארמון נבנה לראשונה סביב 1770 על ידי האדריכל הצרפתי ז'אן בטיסט ולן דה לה מוט (Jean-Baptiste Vallin de la Mothe). במהלך השנים עבדו על המבנה מספר אדריכלים, והוא היה תערובת של סגנונות אדריכליים. המבנה קיבל את צורתו הנוכחית כאשר אנדרי מיכילוב (Михайлов) בנה את הבניין מחדש בשנות ה-30 של המאה ה-19 לאחר שמשפחת יוסופוב רכשה את המבנה.

בין 1830 ל-1917 היה הארמון שייך לבני משפחת יוסופוב, משפחת אצולה עשירה מאוד, שנודעה בנדבנותה ובאוספי האמנות שלה. משום כך כונה הארמון בתקופת רוסיה הצארית "ארמון יוסופוב".

חדרי הארמון לא נפלו בפארם ובעושרם מהארמונות המלכותיים. יותר מ-40,000 עבודות אמנות כולל יצירות של רמברנדט, עבודות צורפות ופיסול שנשמרו בארמון. האוסף של משפחת יוסופוב הולאם והועבר למוזיאון ארמיטאז' ולמוזיאונים אחרים. ארנסט פרדריך פון ליפהרט (Ernst Friedrich von Liphart) שהיה האוצר של הציורים בארמיטאז' צייר קודם לכן את המסך והתקרה של התיאטרון בארמון.

עם זאת, הארמון התפרסם בשל מעשיו של הנסיך האחרון פליקס יוסופוב. הוא היה עשיר כמו הצאר. ברוסיה לבד היה יוסופוב בעלים של 57 ארמונות, כולל ארבעה בסנקט פטרבורג. הארמון על המויקה היה משכן המגורים המועדף על הנסיך בעת שהותו בבירה. המאורעות המדויקים סביב מותו של רספוטין שנויים במחלוקת. השתלשלות העניינים לדברי יוסופוב הייתה שבליל ה-16 בדצמבר 1916 הוא יחד עם הדוכס הגדול דימטרי פבלוביץ' מבית רומנוב הזמינו את גריגורי רספוטין לארמון מויקה. לכאורה, הם הגישו לרספוטין עוגות ויין אדום שבהם מסכו ציאניד – לכאורה כמות רעל שהייתה מספיקה להרוג חמישה אנשים. לאחר שנראה כאילו הרעל לא משפיע על רספוטין, שלף יוסופוב רובה וירה בגבו של רספוטין. בהנחה שרספוטין מת, החבורה התכוננה להתפזר. יוסופוב חזר זמן קצר אחר כך וגילה שרספוטין עדיין בחיים. והוא הקושרים האחרים ירו ברספוטין שלוש פעמים נוספות, אבל רספוטין ניסה עדיין לעמוד ולהימלט. נואשים הכו הקושרים את רספוטין במוט ברזל על ראשו שוב ושוב, עטםו אותו בשמיכה, סחבו אותו מחוץ לארמון והשליכו אותו לנהר המויקה. ניתוח לאחר המוות גילה שסיבת המוות לא הייתה הרעלה, פצעי הירי המרובים או מכות מוט הברזל על ראשו – רספוטין מת מהיפותרמיה. מרבית התיאור של יוסופוב של האירוע נשמעת כיום בלתי סבירה.

המהפכה הרוסית התרחשה זמן לא רב לאחר הירצחו של רספוטין וכאשר הסובייטים עלו לשלטון, הם החרימו את רכושם של בני האצולה. ב-1925 הועבר הארמון לקומיסריון החינוך. בעוד שמרבית הארמונות של בני האצולה הוסבו לשימושים שגרתיים, החליט קומיסריון החינוך לשמר את בית האחוזה כמוזיאון ציבורי. כיום משמש הארמון כ"ארמון התרבות עבור מחנכים" והוא פועל גם כמוזיאון לרצח רספוטין. החצר שאליה ניסה רספוטין להימלט מרוצחיו היא כיום מגרש משחקים של גן הילדים הצמוד לארמון.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט של הארמון (ברוסית)