קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון – הבדלי גרסאות

'''קונסטנטינוס הראשון''' (ב[[יוונית]] '''Κωνσταντῖνος Α''', {{כ}}[[2 באוגוסט]] [[1868]], [[אתונה]], [[ממלכת יוון]] - [[11 בינואר]] [[1923]], [[פלרמו]], [[סיציליה]], [[ממלכת איטליה]]) היה [[מלך]] [[ממלכת יוון|יוון]] בשתי תקופות כהונה, האחת בין [[1913]] - [[1917]] והשנייה בין [[1920]] - [[1922]].

קונסטנטינוס הראשון נולד באתונה ל[[גאורגיוס הראשון, מלך היוונים]] ול[[אולגה קונסטנטינובה, הנסיכה הגדולה של רוסיה]]. הוא פיקד על [[צבא יוון|הצבא היווני]] במהלך [[המלחמה היוונית-עות'מאנית (1897)]], ב[[מלחמת הבלקן הראשונה]] וב[[מלחמת הבלקן השנייה|השנייהשנייה]], אשר במהלכה כבשו היוונים את [[סלוניקי]] ו[[קוואלה]] אשרוהן נותרו בגבולות ממלכתם בכפוףמתוקף ל[[הסכם בוקרשט (1913)|הסכם בוקרשט]] אשר חתם את המלחמה.

קונסטנטינוס הראשון עלה לשלטון במרץ 1913 לאחר שאביו גאורגיוס הראשון נרצח בחוצות סלוניקי. הוא נטה לתמוך במדיניותה של [[הקיסרות הגרמנית]], אך בפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] הכריז על [[מדינה נייטרלית|נייטרליות]]. אזלת היד שנקט לנוכח כיבוש השטחים היווניים על ידי צבא [[ממלכת בולגריה]] במהלך קרבות [[החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה|החזית המקדונית]], הובילה לאי שקט ביוון ומהומותוהפגנות המונים. [[אלפתריוס וניזלוס]] ראש הממשלה המתפוטר אשר תמך בהצטרפות יוון ל[[מדינות ההסכמה]], חבר ל[[אדמירל]] [[פבלוס קונטוריוטיס]] ול[[גנרל]] [[פנאיוטיס דנגליס]] והם הגיעו לסלוניקי ובה הכריזו על הקמת מדינה עצמאית שכללה את צפון יוון, [[כרתים]] וחלק איי הים האגאי. היה זה למעשה מרד גלוי במלך שלווה בתנועת כוחות צבא משני הצדדים. ב-[[11 ביוני]] [[1917]], כשסכנת [[מלחמת אזרחים]] מרחפת מעל ממלכתו החליט קונסטנטינוס הראשון לוותר על המלוכה וגלה ל[[שווייץ]]. בנו [[אלכסנדר הראשון, מלך יוון|אלכסנדר]] הומלך תחתיו. האירועהאירועים זכהשלוו את סיום כהונתו זכו לכינוי [[הקרע הלאומי של יוון]].

אלפתריוס וניזלוס היה לראש ממשלת יוון והיא הצטרפה לצד מדינות ההסכמה במלחמה והייתה שותפתן לניצחון. במסגרת [[הסכם סוור]] שנחתם באוגוסט [[1920]], זכתה יוון בנכסים טריטוריאליים רבים. רשמית נותר אלכסנדר הראשון מלך יוון, אך בפועל הוא היה למעשה [[ממשלת בובות|שליט בובה]] ועושה דברו של וניזלוס. באוקטובר [[1920]], נפטר המלך אלכסנדר הראשון לאחר שלקה ב[[אלח דם]]. בבחירות הכלליות שנערכו בנובמבר הפסיד אלפתריוס וניזלוס והודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים. תומכי המלוכה ביוון העלו הצעה להשבתו של קונסטנטינוס הראשון והחזרת סמכויותיו. ביוון נערך [[משאל עם]] וכמליון בוחרים שהיוו 99 אחוזים מהמצביעים תמכו בחזרתו של קונסטנטינוס הראשון לשלטון. ב-[[19 בדצמבר]] 1920 שב קונסטנטינוס הראשון למלוך על יוון. הוא הרחיב את [[מלחמת יוון-טורקיה]] תוך אמונה בעליונותו המוחלטת של צבא יוון על פני [[צבא טורקיה]], אך המלחמה הסתבכה והיוונים הוכו. ב-[[11 בספטמבר]] [[1922]] פרצה [[הפיכה צבאית]] בממלכה וב-[[22 בספטמבר]] ויתר קונסטנטינוס הראשון על כסאו ו[[גלות|גלה]] ל[[איטליה]]. בנו של קונסטנטין הראשון, [[גאורגיוס השני, מלך היוונים|גאורגיוס]] הומלך תחתיו. בהמשך, אולצו היוונים לחתום על [[שביתת הנשק של מודניה]] אשר עקרונותיה הוכללו ב[[הסכם לוזאן]].