יעקב קלנר – הבדלי גרסאות

יעקב קלנר נולד ב[[קלן]] שב[[גרמניה]], למאיר קלנר ושפרה לבית נבנצאל, הצעיר מבין ארבעה אחים. גדל במשפחה [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסית]]. אמו הייתה נינה של הרב [[ברוך תאומים-פרנקל]], בעל הספר "ברוך טעם" על הש"ס. בצעירותו בקלן, למד ציור אצל הצייר ה[[אקספרסיוניזם|אקספרסיוניסט]] [[לודוויג מיידנר]]. מיידנר, צייר יהודי נודע בגרמניה, אף צייר דיוקן של הנער יעקב קלנר הנער. בשנת [[1936]], בעקבות [[עליית הנאצים לשלטון]] ובעידודה של משפחתו [[עלייה לישראל|עלה לארץלישראל]] במסגרת [[עליית הנוער]] וחי כחלוץכ[[חלוציות|חלוץ]] בקיבוץב[[קיבוץ]] [[רודגס]] (ליד [[רחובות]]). בהמשך התאחד שוב עם הוריו ואחיו בתלב[[תל אביב]]. הוא הדריך בתנועת הנוער [[בני עקיבא]], שם הכיר את רעייתו לעתיד חנה-איילה לבית לחמן., יעקב וחנה-איילהוהם נישאו בתל אביב בשנת [[1943]].

בשנתבשנים [[1945]]-[[1946|6]] הדריך ב"מוסד לילדי חיילים". ב- 1946 החל לימודיו ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] וסייםשם סיים תואר ראשון ב[[פסיכולוגיה]] וחינוךו[[חינוך]]. במהלך לימודיו באוניברסיטה היה מורה בכיתות מיוחדות לילדים מעוכבים התפתחותית, עם קשיי הסתגלות, במוסד על שם [[דוד ילין]] בירושליםב[[ירושלים]]. הייתה זו מסגרת לימודית שהוקמה על ידי המחלקה החינוכית של האוניברסיטה, באזורי מצוקה בירושלים. קלנר {{ציטוטון|הקים ביחד עם אחרים מפעל להציל ילדים מן הרחוב, מן העזובה ומחינוך כושל ולהחדיר ללבם רגשי אחריות ורצון ללמוד ולרכוש ערכי מוסר ותרבות}}{{הערה|מתוך מכתבה של הלני ברט.}}. ייחודית באותה עת הייתה התבוננותו על ההתפתחות של קשיים אינדיבידואליים בקרב ילדים על רקע הקשיים של המשפחה בכללותה. ראייה זו עוררה בו את העניין בעבודה סוציאלית.

ב- [[1948]] עזב את [[המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|ירושלים הנצורה]], עקב מינוי לשמש כאחד מקצינימ[[קצין מבחן|קציני המבחן]] לנוער הראשונים במשרדב[[משרד הסעד]] של [[מדינת ישראל]] בשלבי [[קום מדינת ישראל|הקמתה]]. {{ציטוטון|יעקב קלנר נמנה עם מניחי היסוד של העבודה הסוציאלית בארץ. עיקר תרומתו הייתה בבניית התשתית של שירות המבחן לנוער{{הערה|דברים לזכרו מפי פרופ' אברהם דורון.}}}}. הואקלנר עבד בשירות זה מ- 1948 ועד [[1963]], ראשית כקצין מבחן לנוער ואחר כך כקצין מבחן מחוזי (מחוזבמחוז המרכז). במשך שנים אלה לא רק הקים וביסס את השירות אלא גם סייע בעצתו לרבים שנזקקו לו. הוא גם הקים וניהל את המכון להשתלמות לקציני מבחן והדריך דור שלם של קציני מבחן שממשיכים כעת את דרכו}}רבים{{הערה|על פי דברים לזכרו מפי פרופ' אברהם דורון.}}.

תרומתו המיוחדת במסגרת שירות המבחן לנוער משתקפת בספרו "חינוכה מחדש של עבריינית" (1969), בו תיאר וניתח את עבודתו הטיפולית בשנות החמישים עם נערה שהידרדרה לזנותל[[זנות]].

בשנת 1963 נשלח על ידי האוניברסיטה העברית להשלים את לימודיו לתואר שני בעבודה סוציאלית, בביה"סבבית הספר לעבודה סוציאלית שבאוניברסיטת Case Western Reserve (שב[[קליוולנד]], [[אוהיו]]). כשחזרעם לאחרחזרתו שנתיים לאחר מכן, הצטרף לסגל ההוראה של ביה"סבית הספר לעבודה סוציאלית ע"שעל שם ברוואלד, באוניברסיטה העברית בירושלים. {{ציטוטון|לאחר שהוכיח את עצמו כאיש פרקטיקה מעולה, הפך תוך זמן קצר להיות גם מורה מעולה וחוקר מוכשר}}{{הערה|פרופ' אברהם דורון}}. בשנים [[1967 ]]- [[1970]] ניהל את השלוחה התל-אביבית של בית הספר לעבודה סוציאלית (מטעםשל האוניברסיטה העברית) בתל אביב. בשניםבין 1971השנים [[1971]]- [[1974]] שימש כמרצה בכיר במכון לקרימינולוגיה בפקולטהב[[הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב|פקולטה למשפטים של [[אוניברסיטת תל אביב]]. בשניםבין השנים [[1969]]-[[1972]] היה יועץ ומרצה אורח באוניברסיטאות בחו"למחוץ לישראל והוזמן להרצות בכנסים שונים.

ב-[[1974]] קיבל תואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית על מחקרו בנושא "פילנתרופיה ותכנון חברתי בחברה היהודית", אותו ביצע בהנחיית פרופ' [[יעקב כ"ץ. {{ציטוטון(היסטוריון)|במחקריעקב הואכ"ץ]]. פיתחב-[[1979]] תחוםקיבל חדשתואר לגמרי[[פרופסור]] שלמטעם חקרהאוניברסיטה הרווחההעברית. בחברההיה היהודיתסגן בכללמנהל וביישובבית היהודיהספר בפרטלעבודה במאהסוציאלית השניםוחבר האחרונות}}{{הערה|קרי,סנט מאמצע המאה ה- 19 ועד לאמצע המאה ה- 20, פרופ' אברהם דורון}}האוניברסיטה.