הבדלים בין גרסאות בדף "משפט חוזר"

נוספו 421 בתים ,  לפני 6 שנים
עדכון, , הרחבה
מ (שוחזר מעריכות של 79.177.164.64 (שיחה) לעריכה האחרונה של Matanyabot)
(עדכון, , הרחבה)
בשנת 2001 הוסמכה [[הסניגוריה הציבורית]] בסעיף 18(א)(9) לחוק הסניגוריה הציבורית, לייצג נידונים בבקשות למשפט חוזר אם הסניגור הציבורי הארצי קבע שיש מקום להגיש עבור נידון בקשה למשפט חוזר וכן התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 15(א)(1) עד(3) או (ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982.
 
בעקבות התיקון לחוק, הוקמה בסניגוריה הציבורית הארצית מחלקת משפטים חוזרים, שתפקידה לבדוק פניות של נידונים לייצוג בבקשות למשפט חוזר. על מנת לייצג נידון בבקשה למשפט חוזר, בודקת הסניגוריה הציבורית אם מתקיימת עילה למשפט חוזר לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט.{{הערה|1=[http://index.justice.gov.il/Units/SanegoriaZiborit/Odot/Pages/MishpatimChozrim.aspx לבקשות בולטות למשפט חוזר אשר הוגשו על ידי מחלקת משפטים חוזרים מאז הקמתה - אתר הסניגוריה הציבורית]}} את המחלקה הקימה וניהלה מאז שנת 2003 עו"ד אפרת פינק מהסניגוריה הציבורית הארצית. מאז מינויה של עו"ד אפרת פינק לשיפוט, בשנת 2013, מנהלת את המחלקה עו"ד קרן אבלין-הרץ.
 
במאמר שכתבו עו"ד אפרת פינק ועו"ד רתם רוזנברג מתוארים החסמים המוסדיים הקיימים במערכת המשפט בישראל, המגבילים את האפשרות להגיש בקשות למשפט חוזר ומצמצמים את אפשרותו של בית המשפט העליון להורות על משפטים חוזרים לרבות: היעדר סמכויות נאותות לגוף מוסדי ייעודי לבדיקת טענות בדבר הרשעות שווא; אי-שמירה נאותה והשמדה של חומר ומוצגים לאחר תום המשפט; הגבלה של זכות העיון בחומר ושל האפשרות לבדוק מוצגים לאחר תום המשפט; והגבלת האפשרות לקבל מידע מעדים לאחר תום המשפט.{{הערה|1=[http://www.law.tau.ac.il/Heb/?CategoryID=952&ArticleID=2253 אפרת פינק ורתם רוזנברג "על הבעיות המוסדיות המונעות תיקון של הרשעות שווא בישראל" '''מעשי משפט''' ה 193 (2013)]}}
3

עריכות