היטל פיתוח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 1:
ב[[ישראל]], '''היטל פיתוח''' הוא [[מיסוי מוניציפלי|מס מוניציפלי]], המהווה תשלום חובה שנדרש מבעל [[מקרקעין]] או מחוכר לדורות, על ידי [[רשות מקומית]] או תאגיד מים וביוב, בזמן הנחת [[תשתית]] מוניציפלית או בטרם מתן [[היתר בנייה]]. היטלי הפיתוח נועדו לממן הנחת תשתיות מוניציפליות, ובכללן [[כביש]]ים ו[[מדרכה|מדרכות]], תעלות תיעול ו[[ניקוז]] מי גשמים, [[צנרת]] הולכת מים, צנרת הולכת ביוב,
== הבסיס החוקי ==
== תשלום היטל פיתוח ==▼
עיריות הוסמכו ב[[פקודת העיריות]] להקים תשתיות (כגון כבישים, מדרכות, ניקוז וכיוצא באלה), וכן לקבוע [[חוקי עזר]] שיחייבו את בעלי הנכסים לממן את הקמתן של תשתיות אלה. המימון יעשה בתשלום [[אגרה|אגרות]], [[היטלים]] או [[דמי השתתפות]]. סמכות דומה ניתנה למועצות מקומיות. מכוח סמכות זו התקינו הרשויות המקומות חוקי עזר שונים כגון: חוק עזר לסלילת רחובות ומדרכות, חוק עזר לניקוז (או לתיעול). בחוק העזר מוגדרות התשתיות אותן צריכה העירייה להקים, אופן המימון של התשתית (היטל או דמי השתתפות), הגדרת החייבים בתשלום, הגדרת האירועים המחייבים תשלום ("אירועי מס") הגדרת התעריפים ושיטת הצמדתם. כתוצאה מכך, כל רשות מקומית קובעת חוקי עזר משלה ובהם תעריפים משלה.
קיימים שני מקרים עיקריים בהם נדרש בעל מקרקעין, הנישום, לשלם היטל פיתוח.▼
המקרה הראשון מתרחש כאשר מונחת לראשונה תשתית עירונית בסמוך לחלקה שבבעלות הנישום. החיוב המוטל על הבעלים עשוי לכלול חיוב בגין שטח הקרקע בלבד, במקרים בהם לא קיים [[מבנה]], והוא עשוי לכלול חיוב הן על רכיב הקרקע, והן על רכיב השטח הבנוי.▼
המקרה השני בו יוטל היטל פיתוח על בעל המקרקעין הוא עם הגשת בקשה למתן [[היתר בנייה]]. במקרה זה, בו קיימות בדרך כלל כבר תשתיות מוניציפלית הגובלת בחלקה, יחוב בעל המקרקעין ב[[תשלום]] היטל עבור רכיב השטח הבנוי בלבד, בעוד שההיטלים בגין רכיב הקרקע שולמו בדרך כלל קודם לכן, בעת הנחת התשתית.▼
== סוגי היטלי הפיתוח ==
קיימים 5 סוגים עיקריים של היטלי פיתוח, כאשר כל אחד מהם נקבע בחוק עזר נפרד:
# '''היטל סלילה''' נועד לממן סלילה של כבישים ומדרכות.
# '''היטל תיעול''' נועד לממן הנחה של תעלות ניקוז מי גשמים.
שורה 15 ⟵ 11:
# '''היטל צנרת מים''' נועד לממן הנחה של צינורות הולכת מי שתייה.
# '''היטל שטחים ציבוריים פתוחים''' נועד לממן פתוח שטחים ציבוריים פתוחים כגון גנים ציבוריים.
▲== אירועים המקימים חובת תשלום היטל פיתוח ==
▲קיימים שני מקרים עיקריים בהם נדרש בעל מקרקעין, הנישום, לשלם היטל פיתוח.
▲המקרה הראשון מתרחש כאשר מונחת לראשונה תשתית עירונית בסמוך לחלקה שבבעלות הנישום. החיוב המוטל על הבעלים עשוי לכלול חיוב בגין שטח הקרקע בלבד, במקרים בהם לא קיים [[מבנה]], והוא עשוי לכלול חיוב הן על רכיב הקרקע, והן על רכיב השטח הבנוי.
▲המקרה השני בו יוטל היטל פיתוח על בעל המקרקעין הוא עם הגשת בקשה למתן [[היתר בנייה]]. במקרה זה, בו קיימות בדרך כלל כבר תשתיות מוניציפלית הגובלת בחלקה, יחוב בעל המקרקעין ב[[תשלום]] היטל עבור רכיב השטח הבנוי בלבד, בעוד שההיטלים בגין רכיב הקרקע שולמו בדרך כלל קודם לכן, בעת הנחת התשתית.
== תעריפים ודרכי חישוב ==
התשלום המוטל על כל בעל [[נכס]] מורכב דרך כלל משני רכיבים, האחד בעד שטח הקרקע של הנכס והשני בעד השטח הבנוי. סכום החיוב בעד הקרקע מחושב לפי שטח הקרקע מוכפל בתעריף לכל מ"ר קרקע. סכום החיוב בעד השטח הבנוי מחושב לפי השטח הבנוי מוכפל בתעריף לשטח הבנוי. במספר רשויות מחייבים נכסים מסויימים שאינם מיועדים למגורים, לפי נפח הבנין (במקום לפי שטח הבנין). התעריפים קבועים בחוקי העזר.
קביעת התעריף נעשית על ידי כל [[רשות מקומית|רשות]]
במהלך השנים התפתח נוהל רווח על פיו יזמים של פרויקטים גדולים היו מקבלים על עצמם ביצוע של עבודות הפיתוח תמורת פטור חלקי או מלא מהיטלי הפיתוח. הסכמים אלו הטיבו עם הרשויות המקומיות מכיוון ש[[חוק עזר עירוני|חוקי העזר]] שקובעים את היטל הפיתוח הם במקרים רבים מיושנים ואינם מכסים את עלויות הפיתוח{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/680/073/r28/06073680.r28.htm ע"א 7368/06], סעיף 28}}. ביוני 2011 קבע [[בית המשפט העליון]] שהסכמים אלו בלתי חוקיים מכיוון שאין ל[[רשות מקומית]] סמכות לתת פטור ממיסים והיטלים ומכיוון שאין לרשות סמכות להעביר את עבודות הפיתוח ליזם שלא על פי חוק מכרזים הקובע חובת מכרז או הליך של פטור ממכרז{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/680/073/r28/06073680.r28.htm ע"א 7368/06]}}.
| |||