מעלות צלזיוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 4:
 
במרבית מדינות העולם, פרט ל[[ארצות הברית]] ומדינות נוספות דוגמת [[בליז]], משתמשים יומיומית בסולם זה. בארצות הברית משתמשים ב[[פרנהייט|סולם פרנהייט]].
 
==היסטוריה==ğĜĢéĥđđÉ
ב-[[1742]] הציג אנדרס צלזיוס סולם טמפרטורה '''הפוך מזה הקרוי כיום על שמו''': האסטרונום השבדי הציע שטמפרטורת הקיפאון של המים תגדיר את הערך מאה מעלות בסולם, וטמפרטורת הרתיחה - את הערך אפס מעלות. במאמרו ''Observationer om twänne beständiga Grader på en Thermometer'' (בשבדית: "תצפיות בשתי נקודות קבועות על [[מדחום]]"), תיאר צלזיוס את טמפרטורות הקיפאון והרתיחה של המים, ציין את חוסר רגישותה של טמפרטורת הקיפאון לשינוי בלחץ, רשם - בדיוק ראוי לציון - את השינוי בנקודת הרתיחה עם השינוי בלחץ, והציע שטמפרטורת הרתיחה תיקבע בלחץ הממוצע השורר בגובה פני הים. לחץ זה ידוע כיום כאטמוספירה אחת.<br />
ב-[[16 בדצמבר]] [[1745]], במאמר המתאר את [[גן בוטני|הġħĦĥĥĥגן הבוטני]] ב[[אוניברסיטת אופסלה]], ציין הבוטנאי השבדי הנודע '''[[קארולוס ליניאוס]]''' את הטמפרטורות השוררות בחממת הגן:
{{ציטוט|תוכן=הקלדריום (החדר החם בחממה)... בזכות קרני השמש בלבד, צובר חום כזה שהמדחום לעתים קרובות מגיע ל-30 מעלות, אף שהגנן המצוין אינו מניח לו לעלות מעבר ל-20 - 25 מעלות, ובחורף לא מתחת ל-15 מעלות...|מרכאות=כן}}
ובהערת שוליים:
{{ציטוט|תוכן=המדחום שלנו מורה על 0 (אפס) בנקודה בה המים קופאים, ומאה מעלות בנקודת הרתיחה של המים.|מרכאות=כן}}
 
זהו הדיווח הראשון המוכר על מדחום שסימון מעלותיו זהה לזה שבסולם צלזיוס המודרני. את מדחום הכספית של ליניאוס הכין האומן השבדי [[דניאל אקסטרום]] (Daniel Ekström), שבית המלאכה שלו בלט אז בייצור מיכשור מדעי. מדענים ואומנים נוספים הציגו באותן שנים מדחומים שסולמותיהם דומים, ביניהם [[פּ‏הְר אלביוס]] (Pehr Elvius), מזכיר האקדמיה המלכותית השבדית למדעים, ו[[מרטן סטרמר]] (Mårten Strömer), תלמידו של צלזיוס.
 
ב-204 השנים הבאות, כונה סימון הטמפרטורה הזה "סולם מאה המעלות" (centigrade scale), והטמפרטורות בו סומנו C°. בשל דמיון לשוני ליחידת מידה ל[[זווית]] ב[[צרפתית]], ב[[ספרדית]] ובשפות נוספות, החליטו ב[[1948|שנת 1948]] [[הועדה הבינלאומית למידות ומשקלות|הועדה הבינלאומית]] ו[[הכנס הכללי למידות ומשקלות]] לכנות את יחידת המידה לטמפרטורה בשם "'''מעלת צלזיוס'''", ולסמנה רשמית '''C°'''.
 
==שימושים, הצגה וכתיב==
מעלות צלזיוס משמשות הן לציון טמפרטורה מסוימת בסולם זה ("הטמפרטורות במישור החוף יגיעו היום ל-C°{{כ}} 40", "חום גופו של החולה עלה ל-C°{{כ}} 39") והן לציון הפרש או טווח טמפרטורות ("כדור הארץ התחמם בממוצע ב-C°{{כ}} 0.5 במאה השנים האחרונות", "שגיאת המדידה במדחום זה היא C°{{כ}} ±3").
מאחר שגודלה של כל מעלת צלזיוס שווה בדיוק לגודלו של קלווין אחד, משתמשים תדיר בקלווין לציון הפרשים בין טמפרטורות הנתונות בסולם צלזיוס, במיוחד במאמרים מדעיים.<br />
מעלת הצלזיוס מסומנת בצמד התווים "C°": הסימן ° מדגיש כי מדובר במעלה, כלומר ביחידה שיש לה ערך בסולם מסוים בלבד, ולא ערך מוחלט, כמו לקלווין; מקורו של הסימן C בביטוי '''C'''entigrade Scale, אם כי הוא תואם כמובן גם את שמו הנוכחי של הסולם, '''C'''elsius.<br />
בכתיבת טמפרטורה במעלות צלזיוס, יש להפריד ברווח את הערך המספרי מהסימן C°, כפי שמופיע בדוגמאות לעיל: לא C°{{כ}}40, ולא C °{{כ}}40, כי אם C°{{כ}} 40.
 
==מעבר יחידות==
גודלם של קלווין ומעלת צלזיוס זהה, כך שבמעבר מצלזיוס לקלווין צריך רק לשנות את נקודת הייחוס:
<!-- ההפרש בין הסולמות הוא בדיוק 273.15 ולא 273.16. נא לא לשנות זאת, אם יש ספקות או שאלות נא לשאול בדף השיחה. -->
<div style="direction: ltr;">
T[K]= T[°C] + 273.15
</div>
 
[[טמפרטורת החדר]], לדוגמה, היא K{{כ}} 298.15 או C°{{כ}} 25.
 
גודלן של מעלות פרנהייט ורנקין, לעומת זאת, הוא רק חמש תשיעיות מגודלה של מעלת צלזיוס, כך שבמעבר בין הסולמות יש להגדיל את מספר המעלות וגם לשנות את נקודת הייחוס:
 
<div style="direction: ltr;">
T[°F]= 1.8×T[°C] + 32
 
T[°R]= 1.8×T[°C] + 491.7
</div>
 
כך, טמפרטורת הרתיחה של המים (C°{{כ}} 100) היא F°{{כ}} 212 או R°{{כ}} 671.7.
 
==הגדרתו הרשמית של הסולם כיום==
נקודות הקיפאון או הרתיחה של המים כבר אינן מגדירות את סולם צלזיוס, ולמעשה הטמפרטורה בהן אפילו איננה בדיוק 0 מעלות ו-100 מעלות. עד [[1954|שנת 1954]], הגדירה טמפרטורת הקיפאון של המים את הערך אפס מעלות בסולם צלזיוס. אז, הוחלט בכנס הכללי למידות ומשקלות כי הנקודה המשולשת של המים היא טמפרטורת הייחוס היסודית, ונקבע כי ערכה K{{כ}} 273.16. להחלטה זו שלוש משמעויות:
: 1. גודלה של היחידה קלווין הוא אחד חלקי 273.16 מהפרש הטמפרטורה המוחלטת שבין האפס המוחלט לנקודה המשולשת של המים.
: 2. הפרשי טמפרטורה של קלווין אחד ומעלת צלזיוס אחת שווים ביניהם - גודלם של הקלווין ומעלת הצלזיוס שווה.
: 3. ההפרש בין נקודות האפס בשני הסולמות, קלווין וצלזיוס, הוא בדיוק K{{כ}} 273.15, והנקודה המשולשת של המים היא בדיוק C°{{כ}} 0.01.
 
המדידות הרשמיות המתייחסות למים, נערכות במים בעלי הרכב [[איזוטופ]]י מיוחד, המכונים [[VSMOW]]. באיכות המדידה הקיימת כיום, ידוע כי עבור מים אלה ההפרש בין הנקודה המשולשת של המים לנקודת הקיפאון של המים גדול (במעט מאוד, פחות מאלפית הצלזיוס) מ-C°{{כ}} 0.01. מכאן, נובע שנקודת הקיפאון של המים איננה C°{{כ}} 0, אלא מעט פחות מזה.<br />
גם נקודת הרתיחה של VSMOW איננה בדיוק K 373.15, אלא 16.1 אלפיות הקלווין פחות, כך שגם נקודת הרתיחה של המים איננה לחלוטין C°{{כ}} 100.<br />
הבדלים אלה הם חסרי משמעות לחלוטין מכל בחינה כמעט, למעט יישומים מדעיים יוצאי דופן: די בעלייה של 4.5 מטר מפני הים כדי שירידת הלחץ תוריד את נקודת הרתיחה של המים ב-16 אלפיות הקלווין.
 
==בעולם==
ברוב מדינות העולם משתמשים בסולם צלזיוס, כנראה בשל התאמתו לשיטת החשיבה העשרונית ולתכונות המוכרות של המים. יוצאים מן הכלל הם תחומי מדע מסוימים, כגון חקר טמפרטורות נמוכות ו[[אסטרופיזיקה]], וטבלאות הנדסיות או מסדי נתונים, במיוחד אלה המציינים טווחי טמפרטורות רחבים; באלו נפוץ השימוש בקלווין. <br />ב[[ארצות הברית]], בה נהוגות יחידות מידה לא עשרוניות רבות (ה[[אינץ']] וה[[רגל (יחידת מידה)|רגל]], לדוגמה), עדיין משתמש רוב הציבור ב[[פרנהייט|סולם פרנהייט]] בחיי היומיום; רוב הקהילות המדעיות ותחומי ההנדסה בארצות הברית, במיוחד ב[[טכנולוגיה עילית|טכנולגיה העילית]], עברו לשימוש בצלזיוס. <br />ב[[בריטניה]], בה נפוץ בעבר השימוש בסולם פרנהייט, עברה ב[[שנות ה-70]] רוב האוכלוסייה לשימוש בסולם צלזיוס; חלק מתחזיות מזג האוויר (במיוחד בקיץ) נתון בשני הסולמות, לשימוש הציבור המבוגר יותר. גם מדחומי האוויר הנמכרים בממלכה המאוחדת מציינים את שני הסולמות.
 
==ראו גם==
* [[יחידות מידה לטמפרטורה]]
* [[יחידות מידה על שם אישים]]
* [[מעבר לשיטה המטרית]]
{{טמפרטורה}}
 
[[קטגוריה:יחידות מידה: טמפרטורה|צלזיוס]]
[[קטגוריה:יחידות מידה בכימיה]]