פלוגת מכבי נתניה – הבדלי גרסאות

באפריל 1935 התקיימה [[המכביה השנייה]]. מכבייה זו ו[[המכביה הראשונה]] שהתקיימה בשנת 1932 כונו "מכביות העלייה", שכן רבים מהמשתתפים בהן עלו בחסותן לארץ ונשארו בה לאחר תום התחרויות באופן בלתי לגאלי, ובכך עקפו את שלטונות [[המנדט הבריטי]] שהטילו הגבלות שונות על היקף ממדי ה[[עלייה]].

בין מאות המשתתפים שהגיעו ממדינות מזרח אירופה ומרכזה – היו גם חברי אגודת [[מכבי]] מ[[רומניה]], ספורטאים וספורטאיות, שבהגיעם לארץ בשנת 1935 התגוררו בנתניה. קבוצת אנשים מתוכם בחרו להתגורר בנתניה במסגרת קומונה שנקראה "פלוגת מכבי". מקצתם, עלו כשנה-שנתיים קודם לכן, דוגמת יפה סגל, שהגיעה למכבייה הראשונה בשנת 1932 מהעיירה ליפקאן ברומניה, נשארה בארץ באופן בלתי לגאלי והצטרפה לאחר מכן לחברי אגודת מכבי נתניה שלקחו חלק במכבייה השנייה ונישאה לאריה דורפמן, שהשתתף במכבייה זו בנבחרת אגודת מכבי נתניה. חברי האגודה, אף ארגנו קבוצת [[כדורגל]] שהשתתפה במשחקי המכבייה, שחלקם נערכו במגרש שהוכשר למטרה זו בדרום המושבה נתניה.

חברי הקומונה "פלוגת מכבי", רווקים וזוגות נשואים שאחד ולעיתים אף שני בני הזוג, השתתפו במשחקי המכבייה, בחרו להתגורר בנתניה, שבאותה עת קידם בה [[עובד בן עמי]] ראש המושבה מאז 1933, את המגמה להפיכתה מישוב חקלאי לישוב בעל צביון עירוני. ואכן, במחצית השנייה של שנות השלושים, נוסדו בנתניה מפעלים ובתי חרושת בתחומים הקשורים בבניה כגון מרצפות, מוזאיקה, מסגרות ונגרות אך גם בתחומים אחרים כגון: דפוס, רהיטים, קרח, גזוז, מפעל "[[עליון]]" לעיבוד עורות ומפעל "[[פרימזון]]" לשימורי ירקות. בתקופה זו גם התפתח ענף התיירות שהביא לבניית בתי מלון, מסעדות ומקומות בילוי.