מסכת ביצה – הבדלי גרסאות

'''מַסֶּכֶת בֵּיצָה''' קרויה על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ב[[יום טוב]]". במפרשים הקדמונים נקראת גם "מסכת יום טוב". המסכת עוסקת בהלכות המיוחדות ליום טוב. פרק שני מדבר על [[עירוב תבשילין|עירובי תבשילין]]. מכיוון שהכלל הוא "אין בין שבת ליום טוב אלא מלאכת אוכל נפש בלבד" (כלומר לפי ה[[הלכה]] רק מלאכות הנצרכות לאכילה הותרו ביום טוב), משמשת מסכת זו כהרחבה להלכות שבת וחלק מהסוגיות במסכת זו מרחיבים על נושאים מסוימים ממסכת שבת. במסכת זו נידונים בדרך אגב נידונים הלכות ביטול [[תערובת (הלכה)|תערובות]] והרחבה של הלכותוהלכות [[סמיכת קרבן|סמיכה]] (הרחבה לנאמר בנושא ב[[מסכת חגיגה]]). ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] על מסכת זו, נידוניםנידונות הגדרות שונות בהלכות שבת שאינן מופיעות בתלמוד הבבלי.

לפי הקדמת[[הקדמות הרמב"ם#הקדמה לפירוש המשנה|הקדמתו לרמבשל הרמב"ם למשנה]], לאחר שהסתיים הדיון בענייני שבת (מסכתות שבת ועירובין), פסח, שקלים ויום הכיפורים (מסכת יומא), הגיע תור שלושת הרגלים. ומכיוון שענייני פסח כבר נדונו במסכת פסחים, ובשבועות נותרו לדיון רק ענייני יום טוב, ראוי היה שמסכת ביצה תסודר לפני מסכת סוכה. אך מפאת ריבוי המצוות בחג הסוכות, סודרה מסכת סוכה לפני מסכת ביצה.