פילוסופיה מעשית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(\.pdf .*?])\s*\{\{PDF\}\} +\1) |
מ ←היסטוריה: קישורים פנימיים |
||
שורה 8:
בעת החדשה, ככל שהצטבר הידע הפילוסופי והפך לנחלתם של מלומדים ושל אקדמאים הלכה הפילוסופיה והתנתקה מתודעתו של הציבור הרחב. הפילוסופים לימדו באוניברסיטות, פירסמו והתפלמסו עם עמיתיהם, תוך שתהליך זה עצמו מעצים באופן אקספוננציאלי את הצטברות הטקסטים ומקורות ההשראה הפילוסופיים ובה בעת מרחיק באופן בלתי נמנע את הידע הזה מרפרטואר הידע האפשרי של האדם המשכיל.
הפילוסופיה המעשית היא תגובת נגד להדרתה של ההגות הפילוסופית מחיי המעשה. הפילוסופיה המעשית מבקשת להחזיר את הפילוסופיה אל הציבור הרחב ולחדש את הרלוונטיות שלה לחיי יום יום. ברוח זו כותב [[ג'ון לוק]] בספר הראשון של "מסה על שכל האדם" כי תכליתה העיקרית של הפילוסופיה היא לעקור [[עשבים שוטים (ביטוי)|עשבים שוטים]] מן התודעה. [[פילוסופיה אנליטית|הפילוסופיה האנליטית]] (שראשיתה בפילוסוף הגרמני בן המאה ה-19 [[גוטלוב פרגה]] ושיאה במאה העשרים בפילוסוף הגרמני-בריטי [[לודוויג ויטגנשטיין|ויטגנשטיין]]) חותרת כל כולה להפיכת הפילוסופיה לממוקדת, חדה, בהירה, נטולת "פוזות" ומסיכות כלומר להתנערות מדימוי הפילוסופים כ"מנותקים", "מרחפים", "מעורפלים" .
==ייחודה של הפילוסופיה המעשית==
| |||