כפר נוער – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 14091442 של 79.182.105.250 (שיחה) - לא אנציקלופדי |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''כפר נוער''' הוא [[קהילה]] חינוכית, לרוב במסגרת של [[פנימייה]], בה לסביבה החברתית יש משקל רב בטיפוח הנוער וחינוך לחיים עצמאיים.
כפר נוער מהווה מסגרת [[חינוך|חינוכית]] פנימייתית, בה קיימות מספר גישות המשולבות ביניהן:
* '''גישת [[קבוצת השווים]]''': בני ה[[נוער]] החיים בכפר יוצרים לעצמם מסגרת [[חברה|חברתית]], שבנוסף לכך מהווה גם מסגרת תומכת למידה (מקורות גישה חינוכית זו הם חברת הילדים ב[[קיבוץ|קיבוצים]]).
* '''גישת ה[[קהילה]]''': כל עובדי הכפר גרים במקום ומהווים [[קהילה חינוכית]] משתפת את החניכים, את העובדים ואת בני משפחותיהם. גישה זו יוצאת מנקודת מוצא, שהתלמיד צריך לראות דגם של חיי משפחה ולא רק מסגרת פנימייתית.
שורה 6:
* '''גישה [[קונסטרוקטיביזם (למידה)|קונסטרוקטיבית]]''': גישה זו אומרת שלמידה היא תהליך עצמאי המתבצע על ידי התלמיד בתהליכים אישיים, פנימיים ומנטליים. מרגע שהידע נבנה, הוא הופך להיות נכס אישי שלו.
הגישה הכוללת העומדת מאחרי הקמת כפרי הנוער אומרת, שהתלמיד נחשף הן לפעילות הוראה והן להשפעותיה של סביבה מטפחת, ומכאן נובע פוטנציאל חינוכי וקידום לימודי רב.
כפרי הנוער כוללים תמיד [[בית ספר]] ופנימייה, וחלק כוללים גם [[משק חקלאי]] ו[[פינת חי]].
==הניסיון
בשנת 1904, [[ישראל בלקינד]], ממייסדי [[ביל"ו]], הקים במושבה [[מאיר שפיה]] ליד [[זכרון יעקב]]
▲בשנת 1904, [[ישראל בלקינד]], ממייסדי [[ביל"ו]], הקים במושבה [[מאיר שפיה]] ליד [[זכרון יעקב]] מוסד חינוכי. המוסד קלט יתומים מניצולי [[פרעות קישינב]]. היה זה "כפר הנוער" הראשון ב[[ארץ ישראל]]. השם שניתן לו היה: "קרית ספר". מייסדו הגדיר כך את המטרה החינוכית של הכפר: "לברוא דור חדש, דור עברי במלוא מובן המילה, דור אשר גוף בריא ורוח בריאה יתלכדו, דור אשר ידיו תדענה לאחוז בעט ובמחרשה, ופיו ידבר בלשוננו". לשם כך הועסקו הילדים, בצד הלימודים הרגילים, גם בחקלאות, בספורט ובטיולים. המזכיר של כפר הנוער היה [[ישראל שוחט]], ממייסדי [[השומר]]. כאן נרקמה התוכנית הראשונה להקמת ארגון ההגנה היהודי הראשון. ואחר שנים ספורות נסגר בית הספר מחוסר אמצעים. הוא נפתח שוב, אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] לקליטת ילדים פליטים. היום יש במקום כפר נוער הנושא את השם "מאיר שפיה". <ref>מקור: "אריה יצחקי"</ref>.
==כפר נוער - הלכה למעשה==
ב[[כפר בתיה]], כפר נוער שנוסד בשנת 1947, היו מקובלים בשנים הראשונות להקמתו, העקרונות הבאים המהווים דוגמה לעקרונות שהיו נהוגים בכל כפרי הנוער:
* המדריכים היו ברובם בני הגילאים הבוגרים : כיתות י"א וי"ב. הם קיבלו תמורה על עבודתם: לימודים עיוניים במסגרת
* המגורים היו משותפים לכל הגילאים. בכל חדר מגורים בכפר היו תלמידים בני גילים שונים - כמו במשפחה.
* המבוגר מבין התלמידים בחדר פעל כדוגמת
* באסיפה כללית שנתית נבחר ועד התלמידים ויושב ראש. הוועד בחר בבעלי תפקידים, כמו גזבר ואת ראשי הוועדות.
* לוועד היה תקציב נכבד לפעולות תרבות: טיולים, סרטים וכיוצא בזה. גובה התקציב השתנה בהתאם לרמת העצמאות של הנערים בכפר.
* לוועד הייתה אחריות וסמכויות בתחומים רבים ביישוב, להוציא את בית ספר ותהליך הקליטה של התלמידים.
* הגברת התודעה של
כמובן שלשם הפעלה של כפר נוער נדרש צוות מצומצם ובעל הכשרה מיוחדת.
==כפרי הנוער בישראל==
שורה 31 ⟵ 29:
כפרי הנוער היו בעבר ברובם בחסות [[עליית הנוער]] ואחר כך עברו לטיפול [[הסוכנות היהודית]], חלקם היו בחסות [[ויצו]] או [[נעמ"ת]]. כיום כל כפרי הנוער באחריות המנהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער ב[[משרד החינוך]], אשר גם מפנה תלמידים לכפרי הנוער הקיימים, אם כי הבעלות עליהם נשארה כשהייתה.
כפר הנוער הראשון שנוסד בארץ ישראל - ופועל ברציפות עד היום
חלק משמעותי מכפרי הנוער הקיימים היום נוסדו מיד לאחר תום [[מלחמת העולם השנייה]] ובתקופת [[העלייה ההמונית]] (עד שנת [[1950]]), כפתרון הן לילדים [[עלייה|עולים]] (חלקם [[ניצולי שואה]]), והן לכאלו שהתא המשפחתי שלהם היה חסר או
היום כפרי הנוער קולטים ילדים ובני נוער מרקע שונים ומגוונים: כאלו המעוניינים להתפתח אישית בסביבה תומכת, רקע
קיימים כפרי נוער כלליים וכפרי נוער דתיים. בעבר כל כפרי הנוער היו חקלאיים, אולם עקב ירידת קרנה של ה[[חקלאות]] ביטלו חלקם פונקציות אלו.
במהלך השנים נסגרו חלק מכפרי הנוער, וחלק שינוי את ייעודם, כיום קיימים בישראל כ-60 כפרי נוער בהם מתחנכים כ-18,000 תלמידים
==ראו גם==
שורה 46 ⟵ 44:
== לקריאה נוספת ==
* [[אריה יצחקי]], '''עמקי הצפון הכרמל ושומרון''' , (מתוך) מדריך ישראל - אנציקלופדיה שימושית לידיעת ארץ ישראל, בית ההוצאה
== הערות שוליים ==
|