פלגות הלילה המיוחדות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shlomz (שיחה | תרומות)
הוספתי מידע רב שנוסף בעקבות מחקר לתואר שני שערכתי בנושא ותיקנתי שגיאות בולטות (לדוג', ציון אנשים שלא היו ביחידה כחברים בה).
Shlomz (שיחה | תרומות)
סיום העריכה
שורה 3:
'''פְּלַגוֹת הלילה המיוחדות''' ('''Special Night Squads, פל"מ'''), שכונתה גם '''פלוגות האש''', הייתה יחידה צבאית בריטית למלחמה כנגד התקוממות, שפעלה במהלך [[המרד הערבי הגדול]] ([[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]]) בצפונה של ארץ ישראל.
 
היחידה הוקמה ביוני [[1938 בארץ ישראל|1938]] על ידי "[[הידיד]]" [[אורד צ'ארלס וינגייט]], קפטן ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]], שהיה ציוני ובעל קשרים דתיים עמוקים ליהודים ולתנ"ך. הפל"מ התייחדה בשילוב שבין חיילי רגלים בריטיים ל[[נוטרים]] יהודים, שגויסו באופן לא רשמי מבין אנשי [[ארגון ההגנה]] ובתורת הלחימה הייחודית, אותה פיתח וינגייט במיוחד עבור פעילותה. היחידה פעלה רשמית עד לספטמברליולי [[1939]], אך למעשה חדלה לפעול במתכונתה המקורית כבר בינואר של אותה השנה.
 
=== שם היחידה ===
שורה 28:
מטרת הפל"מ הוגדרה כ"חיסול הטרור בצפון ארץ ישראל". בתחילה מוקמו המחלקות בעין חרוד, בחניתה ובאיילת השחר, אך לאחר כשבועיים כונסה היחידה כולה בקיבוצים במזרח עמק יזרעאל. המשימה העיקרית שהוטלה על הפל"מ הייתה אבטחת [[צינור הנפט כירכוכ-חיפה]], אשר היה יעד לחבלות חוזרות ונשנות מצד הכנופיות. עיקר מבצעי היחידה כללו סיורים ליליים, לאורך תוואי שהוגדר מראש, במטרה להפתיע את הכנופיות בדרכן לפעילות. כמו כן, ביצעה היחידה מבצעי חיפוש בכפרים, שנחשדו בסיוע לכנופיות. במספר מקרים, ערכה היחידה פשיטות מתוכננות מראש על אתרים שזוהו מראש כבסיסים של הכנופיות, או כמקומות מפגש.
 
פעילות היחידה הניבה הצלחות מרשימות, שגרמו לירידה משמעותית בפעילות הכנופיות בעמק יזרעאל ובגליל התחתון. ניתוח מבצעי היחידה מעלה, כי במהלך שישה חודשי פעילות גרמו לוחמי הפל"מ לכ-17% מכלל האבידות שנגרמו לכנופיות על ידי הצבא הבריטי וכי היו אחראים לתפיסת כ-19% מכלל אמצעי הלחימה, בשנת 1938 כולה.<ref>שלומי שטרית, '''פלגות הלילה המיוחדות (SNS)במרד הערבי – מאפייניה של היחידה ותורת הלחימה שלה במבחן הפעילות הצבאית בכּאוכּב אל-הווא, דבּוריה וח'רבּת ליד-אל עוואדין''', 2013, עמ' 142-137. ‏‏</ref>
 
=== פירוק היחידה ===
וינגייט עזב את היחידה בתחילת אוקטובר 1938, עם צאתו לחופשת מולדת באנגליה. סגנו ביחידה, ברידן, פיקד עליה עד לתחילת ינואר 1939, כאשר גדודו עזב את ארץ ישראל. במקביל, החל להסתמן שינוי לרעה ביחס שלטונות המנדט ליישוב היהודי בארץ ישראל, ולפלגות הלילה המיוחדות בכלל זה. מפקדה של הדיוויזייה השמינית, [[מונטגומרי|ברנרד לאו מונטגומרי]], התנגד לשיתופם של לוחמים יהודים במבצעים התקפיים, והמרכיב הבריטי ביחידה עזב אותה. על הנוטרים, אשר המשיכו לפעול תחת השם "פלגות הלילה המיוחדות", הוטלו משימות חיל מצב ואבטחה. מצב זה נמשך עד לספטמברליולי 1939, אז פורקה היחידה רשמית.
 
=== השפעה על הכוח המגן ===
פלגות הלילה המיוחדות מהווה את המקרה הראשון בארץ ישראל, מאז ל[[הגדודים העבריים|גדודים העבריים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]], שיהודים נטלו חלק בפעילות התקפית במסגרת יחידה צבאית מאורגנת. בשל היותה כה חריגה, זכתה לתמיכתם של בכירי היישוב בעת ההיא, ובראשם [[משה שרת]]. רבים מהלוחמים בפל"מ השתלבו בהמשך ביחידות הפלמ"ח ואחר כך בצה"ל וחלקם הגיע לדרגות בכירות. בין לוחמי הפל"מ הבולטים ניתן למנות את [[אברהם יפה]], [[שמעון אבידן]], י[[ישראל כרמי|שראל כרמי]], [[צבי ברנר]], [[יוסי הראל|יוסף הראל]]<ref>יורם קניוק, '''אקסודוס - אודיסיאה של מפקד''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], [[1999]], עמוד 46, "באחת הפעולות עם וינגייט, נכנס יוסי לכפר בתוך [[לבנון]], הכוח הותקף ויוסי חיסל יחידה שלמה ברימוני-יד. וינגייט כינה אותו מאז "The Bomber" והציע להעניק לו אות הצטיינות.".</ref>, [[נחמן בצר]], [[אבינועם סלוצקי]], [[חיים לבקוב]]. פרט ללוחמים ששירתו ביחידה עצמה, היו אנשים רבים שפעלו יחד עם וינגייט או תחת פיקודו, במסגרת מבצעי הפל"מ. הבולטים שבהם היו [[יצחק שדה]], [[יעקב דורי]], [[יגאל אלון]], [[משה דיין]], [[פנחס קופל]], [[יגאל פרסמן]], [[גרשון ריטוב]] ו[[חיים שטורמן]].
פלגות הלילה המיוחדות מהווה את המקרה הראשון בארץ ישראל, מאז ל[[הגדודים העבריים|גדודים העבריים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]], שיהודים נטלו חלק בפעילות התקפית במסגרת יחידה צבאית מאורגנת.
 
לאחר שנתיים של פעילות הוצב וינגייט מחוץ לארץ ישראל, והפלוגות התפרקו זמן קצר לאחר מכן, ביולי 1939. תורת הלחימה שהנחיל וינגייט, והניסיון שרכשו פקודיו בלוחמת [[חיל רגלים]] ו[[כוחות מיוחדים]] שימשו את ארגון "ההגנה" במשך מרבית שנות פעילותה ואת צה"ל לאחר מכן.
וינגייט קיבל רשות מהמפקדה הבריטית להקים יחידות חדשות בפיקודו, במטרה להילחם בכנופיות הערביות. הפלגות הוקמו ביוני 1938, והורכבו מלוחמי ארגון [[ההגנה]] והצבא הבריטי, בתמיכת [[הסוכנות היהודית]]. הלוחמים ביחידות אלה, בהם [[יגאל אלון]] ו[[משה דיין]], נבחרו אישית על ידי וינגייט עצמו. על לוחמי פלגות הלילה המיוחדות נמנו [[ישראל כרמי]], [[חיים בן-דוד]], [[יוסי הראל]]<ref>יורם קניוק, '''אקסודוס - אודיסיאה של מפקד''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], [[1999]], עמוד 46, "באחת הפעולות עם וינגייט, נכנס יוסי לכפר בתוך [[לבנון]], הכוח הותקף ויוסי חיסל יחידה שלמה ברימוני-יד. וינגייט כינה אותו מאז "The Bomber" והציע להעניק לו אות הצטיינות.".</ref>, [[מרדכי מקלף]], [[פריץ יורדן]], [[חיים לסקוב]], [[אורי ברנר]], [[שמעון אבידן]], [[יונה רסין]], צבי ברנר, [[חיים לבקוב]], [[יהודה בן-דוד]] וכן נחמן בצר מ[[נהלל]].
 
לאחר שורה של הצלחות, היחידות התפתחו והפכו ל"פלגות הלילה המיוחדות". הפלגות פעלו באזור עמק יזרעאל ו[[הגליל התחתון]] לפי טקטיקת הלחימה של וינגייט, והיו למעשה ליחידות [[קומנדו]] ניידות ויעילות. הן לקחו על עצמן את משימת השמירה על [[צינור הנפט כירכוכ-חיפה]], צינור שהונח ממקורות נפט ב[[איראן]] וב[[עיראק]] עד ל[[בתי זיקוק לנפט (חברה)|בתי הזיקוק]] ב[[חיפה]], והיה ליעד ראשי של הכנופיות הערביות.
 
פעולותיהן של פלגות הלילה הצליחו והפחיתו במידה רבה את ההתקפות על צינור הנפט, אך היו ידועות בברוטליות שלהן. תלונות על ברוטליות יתר נשמעו אפילו מחיילי הפלגות עצמם<ref>יורם קניוק, '''אקסודוס - אודיסיאה של מפקד''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], [[1999]], עמודים 49-50.</ref>.
לאחר שנתיים של פעילות הוצב וינגייט מחוץ לארץ ישראל, והפלוגות התפרקו זמן קצר לאחר מכן, ביולי 1939. תורת הלחימה שהנחיל וינגייט, והניסיון שרכשו פקודיו בלוחמת [[חיל רגלים]] ו[[כוחות מיוחדים]] שימשו את ארגון "ההגנה" במשך מרבית שנות פעילותה.
 
==לקריאה נוספת==