הבדלים בין גרסאות בדף "פלוגת מכבי נתניה"

אין תקציר עריכה
[[קובץ:המכביה_השנייה_1935נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המכבייה השנייה 1935: נתניה. חיים בן דורי-בנדרסקי (עומד משמאל) עם חבריו מאגודת מכבי נתניה בנבחרת הכדורגל.]]
 
חברי הקומונה "פלוגת מכבי", רווקים וזוגות נשואים שאחד ולעיתים אף שני בני הזוג, השתתפו במשחקי המכבייה, בחרו להתגורר בנתניה, שבאותה עת קידם בה [[עובד בן עמי]] ראש המושבה מאז 1933, את המגמה להפיכתה מישוב חקלאי לישוב בעל צביון עירוני. ואכן, במחצית השנייה של שנות השלושים, נוסדו בנתניה מפעלים ובתי חרושת בתחומים הקשורים בבניה כגון מרצפות, מוזאיקה, מסגרות ונגרות אך גם בתחומים אחרים כגון: דפוס, רהיטים, קרח, גזוז, מפעל "[[עליון]]" לעיבוד עורות ומפעל "[[פרימזון]]" לשימורי ירקות. בתקופה זו גם התפתח ענף התיירות שהביא לבניית בתי מלון, מסעדות ומקומות בילוי.
בהתאם למגמה ליישב בעיר גם תושבים שאינם חקלאים, יושבו חברי הקומונה על שטח מצומצם שלא כלל שטחים לעיבוד חקלאי ואת פרנסתם מצאו כפועלים שכירים, בענפים שונים במושבה. על השטח המצומצם הוקמו צריפים בהם התגוררו חברי הקומונה.
 
"[[החברה לפיתוח חוף נתניה]]" הייתה חברת בת של חברת "[[הנוטע]]" – החברה הכלכלית מיסודה של אגודת "[[בני בנימין]]". בראש חברת "הנוטע" עמדו עובד בן עמי, [[גד מכנס (עסקן)]] ו[[ברוךוברוך רם]]. בשנת 1932 החכירה [[ממשלת המנדט]] לחברת "הנוטע" את רצועת החולות למטרת פיתוח נתניה. בשנת 1933 יזמו ראשי "הנוטע" את הקמת "החברה לפיתוח חוף נתניה" שמכרה והחכירה מגרשים באזורים המיועדים לפיתוח, ולמעשה ביצעה את מגמת מנהלי "הנוטע" להפיכת נתניה ליישוב בעל אופי עירוני.
 
בשנת 1940 שונה מעמדה של נתניה ממעמד של מושבה, שהוענק לה על ידי הבריטים בשנת 1932, למעמד של"מועצת עיר" (township). השינוי חל תודות לגידול באוכלוסיית נתניה שהסתכמה באותה עת בכ־5,000 איש, ותודות לשגשוג בכלכלתה – שהתבססה על תיירות ותעשיה – ועשה אותה למרכז העירוני של ישובי הסביבה. השינוי התאפשר גם תודות לקשרים הטובים עם נציגי [[המנדט הבריטי]] של עובד בן עמי, שמעתה הוגדר תפקידו כ"ראש מועצת העיר".
חברי הקומונה, התגוררו כאמור בצריפים, שנבנו ברצף וללא רווחים כ"קרונות רכבת" והוקמו על שטח מצומצם, בשטח בצורת האות ח. שטח זה מצוי היום ברחוב שמואל הנציב (מספרי בתים 56-46), והוא נמסר לחברי הקומונה להתיישבות על ידי "החברה לפיתוח חוף נתניה". כל צריף כלל חדר מלבני אחד שמידותיו כ־3X4 מטר. השירותים, המטבח וחדר האוכל היו משותפים. לפרנסתם עבדו חברי הקומונה כפועלים שכירים בעבודות שונות: בפרדסים, בבנין, בסלילת כבישים, בייבוש ביצות, או כפועלים שהועסקו על ידי חברת החשמל. גם הנשים, בנוסף לעבודתן במטבח המשותף, עבדו במסגרות שונות והן הועסקו כפועלות בסלילת כבישים, בפרדסים, במפעל "עליון" לעיבוד עורות, במפעל "פרימזון" לשימורי ירקות, במפעל לייצור כובעים, במטבחי מסעדות ובמשק בית.
[[קובץ:תזמורת_כלי_המיתר_של_אגודת_מכבי_נתניה_1938.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נתניה 1938: תזמורת כלי המיתר של אגודת מכבי נתניה. חברי הקומונה בתזמורת: יושבים בשורה הראשונה – משמאל: שני ג' קנר, שלישי אשר ברזנסקי, חמישי יהושע בן אברהם. שורה שנייה – משמאל: ראשון מישה כוכבי, חמישי יקיר קלייטמן המייסד והמנצח על התזמורת. שורה שלישית – משמאל: ראשון צבי הררי. שורה רביעית עליונה – משמאל: ראשון חיים בן דורי־בנדרסקי, רביעי אריה דורפמן.]]
[[קובץ:לורה_וחיים_בן_דורי־בנדרסקי_במתחם_הקומונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|. נתניה 1938: לורה וחיים בן דורי־בנדרסקי במתחם הקומונה.]]
 
חברי הקומונה "פלוגת מכבי", שהיו גורם משמעותי בנוף התרבותי של המושבה נתניה, הקפידו לקיים מסדר מדי יום שישי, לקראתו לבשו בגדי חג לבנים, התלבושת בה הופיעו במכבייה, ובמהלכו הניפו דגל (דגל אגודת מכבי או דגל התנועה הציונית).
 
63

עריכות