פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 9 בתים ,  לפני 5 שנים
}}
 
== קורות חייו ==
נולד ב[[צנעא]], בירת [[תימן]], בחודש תמוז שנת [[תרע"ה]]. משפחת אלשיך הייתה ידועה כמשפחת [[רב|רבנים]], בהם הרב נתנאל, אביו של יחיא. בגיל 6 התייתם יחיא מאביו וגדל אצל סבו, רבי יחיא עוזרי.
 
בגיל צעיר הוכר כבעל זיכרון נדיר וידע בעל פה [[פרשת השבוע|פרשיות]] עם [[תרגום אונקלוס]]. מורו המובהק היה רבי [[סעיד עוזרי]], ראש ישיבת [[בית אלאוסטא]]. למד בלילות במשך שנים אצל הרב [[חיים כסאר]], שהיה אז ראש ישיבת [[בית אלשיך]], ועמד שם בקשר עם הרב [[ישראל עוזרי]] והרב [[חיים חובארה]]. הוא למד בנערותו את ה[[תלמוד]], את ה[[מדרש|מדרשים]] ואת כתבי ה[[רמב"ם]].
 
הרב אלשיך היה מראשי ישיבת בית אלשיך בצנעא. כשעלה ל[[ישראל]] בשנת [[תש"ט]] (1949) נלקחו ממנו מאות ספרים ו[[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] עתיקים, שקיבל כירושה מאבותיו. גזלה זו ציערה אותו ואף השפיעה על מצבו הבריאותי. לאחר שעלה לירושלים הוא למד בישיבת [[מרכז הרב]].
 
הרב אלשיך נהג לנאום ב[[מחנה עולים|מחנות העולים]] של [[יהדות תימן|יהודי תימן]] כדי לחזק בקרבם את שמירת ה[[מסורת (יהדות)|מסורת]]. הוא בלט בקריאה ליהודי תימן להצביע לרשימת [[הפועל המזרחי]] ובעקבות כך הוכה לעתים בידי אנשי [[מפא"י]]{{הערה|יצחק דדון, "אתחלתא היא", כרך א, ירושלים תשס"ח, עמוד רסג}}.
 
הרב אלשיך ביקש להתגורר בירושלים ועל כן סירב לקבל משרה רבנית ב{{ה|נגב}} ובהרצליה והתפרנס בדוחק רב.<ref name="davar1">{{דבר|סופרי דבר|ויבינו במקרא|1958/08/01|01000}}</ref> על אף בקיאותו הגדולה סירב אלשיך לקבל משרת [[רבנות]] רשמית ועבד לפרנסתו כ[[הגהה|מגיה]] [[ספר תורה|ספרי תורה]] ב[[משרד הדתות]].