טלסקופ החלל קפלר – הבדלי גרסאות

ההסתברות האקראית של מסלול כוכב לכת להיות על קו הראיה בין [[כדור הארץ]] לכוכב האם שלו היא קוטר כוכב האם מחולק בקוטר מסלול כוכב הלכת. עבור כוכב לכת בגודל כדור הארץ, במסלול ברדיוס [[יחידה אסטרונומית]] אחת, אשר מלקה (מלשון ליקוי) כוכב דמוי-שמש, ההסתברות היא כ-0.47%, או 1 ל-210. הסתברות זו גדלה ל-0.65% עבור מסלול ברדיוס 0.72 יחידות אסטרונומיות, כרדיוס מסלולו של [[נוגה]]). כוכבי לכת אלה יהיו דמויי-ארץ מבחינת התנאים השוררים בהם אם כוכב האם הוא בעל [[טיפוס ספקטרלי|סיווג ספקטרלי G]], כמו [[טאו סטי]] לדוגמה. בנוסף, מכיוון שכוכבי לכת במערכת שמש נתונה נוטים לנוע במישורים דומים, הסיכויים לגילוי מערכת מרובת כוכבי-לכת הם למעשה די גבוהים. לדוגמה, אם משימה דמוית קפלר הייתה מגלה את כדור-הארץ מלקה את [[השמש]], היה לה סיכוי של כ-12% לגלות גם את נוגה.

 

 

בנוסף לחיפוש כוכבי לכת, משמש המידע מהטלסקופ לחקר [[כוכב משתנה|כוכבים משתנים]] מסוגים שונים ומחקר [[אסטרוסייסמולוגיה|אסטרוסייסמולוגי]], במיוחד על כוכבים בעלי תנודות הדומות לאלה של השמש.

משימת קפלר מנוהלת על ידי המעבדה לפיזיקת [[אטמוספירה]] ו[[חלל]] (LASP) ב[[בולדר]], [[קולורדו]], ממרכז המבצעים שממוקם בקמפוס המחקר של [[אוניברסיטת קולורדו]]. LASP גם מבצעת תכנון בסיסי של המשימה ואחראית על איסוף ראשוני והפצת המידע.

==תגליות==

 

==ראו גם==

* [[תוכנית דיסקברי]]