פרץ מימון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
טעות אנוש
טעות אנוש
שורה 5:
 
==ביוגרפיה==
הרב פרץ מימון למד אצל האדמו"ר הרב [[חיים חורי]] והוכשר לרבנות בגיל צעיר. לאחרהרב מכןפרץ התחתן עם בתהבת של רבו - נינה. בשנת [[ה'תשי"ד]] . בשנת (1954/1953) עלה ארצה ושימש במשך כ[[יובל (זמן)|יובל]] שנים כרב ה[[מושב]] [[גילת]] , ו[[:he:מועצה_אזורית_מרחבים|מועצה אזורית מרחבים ]]ומושבי האזור]] ובחלקובמשך מהתקופהשבע שנים גם כרב העיר אופקים (לאחר פטירת הרב יעקב כהן זצ"ל). בנוסף להיותו רב הקהילה שימש גם כפוסק, שוחט, מוהל, חזן, בעל קורא ופייטן ועוד תפקידים הנדרשים לצורכי הדת היהודית.
 
בשנים הראשונות לכהונתו עם לעלייתו ארצה ,היה כמעט החיד באזור: נתיבות,אופקים,ויישובי האזור כאמור, שערך חופות וקידושין , בריתות, ופסיקות בעיניינים ייחודיים ומנהגים לבני העדה הטוניסאית. עסק רבות בהשכנת שלום בין אדם לחברו , ובין איש לאשתו, לכל תושבי האזור.
במהלך שנות כהונתו ערך מאות של חופות וקידושין בריתות פסיקות והשכנת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו לכל תושבי האזור. הוא מנע משחקי כדורגל במושבו מטעמים של [[חילול שבת]], פעל להטמעת דיני [[שמיטה]] בקרב ה[[חקלאי]]ם ועזר להם למצוא תעסוקה חלופית בשנת השמיטה. הוא גם הנהיג במשך עשרות שנים סדר [[פדיון נפש]] פעם בשלושה חודשים בבית הכנסת "שנות חיים".
 
במהלך שנות כהונתו ערך מאות של חופות וקידושין בריתות פסיקות והשכנת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו לכל תושבי האזור. הוא מנע משחקי כדורגל במושבו מטעמים של [[חילול שבת]], פעל להטמעת דיני [[שמיטה]] בקרב ה[[חקלאי]]ם ועזר להם למצוא תעסוקה חלופית בשנת השמיטה. הוא גם הנהיג במשך עשרות שנים סדר [[פדיון נפש]] פעם בשלושה חודשים בבית הכנסת "שנות חיים".ע"ש חמו ר' חיים חורי זצוק"ל.
הרב פרץ מימון כתב ספר בשם "תולדות פרץ" שכולל ארבעה חלקים. הספר מכיל [[פסק הלכה|פסקי הלכה]] על ה[[שולחן ערוך]], חידושים על ה[[תלמוד]] וכן דרשות על [[פרשיות השבוע]] ולאירועים. היה בין הרבנים שנהגו להתכנס ללימוד שבועי במשך שנים רבות אצל הרב [[רפאל כדיר צבאן]] ב[[נתיבות]].
 
הרב פרץ מימון כתב ספרסדרת ספרים בשם "תולדות פרץ" שכולל ארבעה חלקים.בניהם הספרשו"ת מכיל ו[[פסק הלכה|פסקי הלכה]] על ה[[שולחן ערוך]], חידושים על כל מסכתות ה[[תלמוד]], וכן דרשות על [[פרשיות השבוע]] ולאירועים. היה בין הרבנים שנהגו להתכנס ללימוד שבועי במשך שנים רבות אצל הרב [[רפאל כדיר צבאן]] ב[[נתיבות]].
 
היה בין הרבנים שנהגו להתכנס ללימוד שבועי במשך שנים רבות אצל הרב [[רפאל כדיר צבאן]] ב[[נתיבות]].
 
כאמור הרב שימש גם כחזן של ביהכ"נ המרכזי במושב כאשר התפרסם בקולו הערב והנעים .רבים הגיעו לחגוג במושב את חגי תשרי: ראש השנה ויוה"כ אצל קרוביהם כדי לזכות להסתופף בתפילה עם הרב.
 
ידועה במיוחד האוירה המיוחדת והסגנון שלו בערב וביום תשעה באב. הכוללת קינות. וקריאתו המדוייקת ומדוקדקת להפליא בספר איוב ובמגילת "איכה" שנהוג לקרא ביום קשה זה.
 
רבים הגיעו גם ליום זה כדי להיות נוכחים במעמד מרגש זה כאשר הרב רק פתח בתפילה וקינות היו שדמעות זלגו מעיניהם. הרב "סחף" את כולם ברגש המיוחד הזה.
 
כשנה וחצי לפני פטירתו הרב שיכל את בנו ממשיך דרכו הגאון הרב אהרן מימון זצ"ל. הרב נפטר למחרת יום כיפור יב תשרי תשס"ג. והוא בגיל שמונים וחמש. כאשר היה צלול עד יומו האחרון.
 
אנשים הגיעו לביה"ח ימים ספורים לפני פטירתו לשאול אותו ולהתייעץ עמו, והרב השיב בצלילות ולעיניין.
 
דבר פטירתו התפרסם מייד . ולמחרת הרב הובא למנוחות בבית העלמין בנתיבות ליד בנו (שאהב ללמוד איתו תורה.) רבי אהרון מימון זצ"ל. בין המספידים אותו נמנו הגאונים : הרב אליעזר פילץ ,והרב יעקב פרידמן.
 
הרב פנחס כהן רב נתיבות.הרב המקובל ר' שמעון חיררי מ ת"א שליט"א. ועוד.. רבים פוקדים את קברו שבנתיבות, ומגיעים להילולא המתקיימת כל שנה במושב גילת.
 
"והעמידו ישיבה על קברו" הרב זכה עוד בחייו לכולל שנקרא על שמו כולל "תולדות פרץ" ולאחר פטירתו הכולל התפתח וגדל, כאשר מלבד לימוד תורה בכל יום,
 
נעשות פעולות רבות לנוער ולילדים כגון: ליל שימורים ולימוד בערבי ר"ח. נסיעות לקברות הצדיקים. וימי תפילות ותחנונים בזמנים שהמצב מצריך זאת.
 
.
 
==קישורים חיצוניים==