מחוז רקוב ומחוז כיס – הבדלי גרסאות

מ
←‏היסטוריה: קישורים פנימיים
(←‏ראו גם: ויקינתונים)
מ (←‏היסטוריה: קישורים פנימיים)
על חשיבותם של המחוזות הרקובים ומחוזות הכיס ניתן ללמוד מכך, שבזמן מסוים, מתוך 405 חברי פרלמנט נבחרים, 293 נבחרו על ידי פחות מ-500 בוחרים כל אחד.
 
ברבים ממחוזות הכיס נבחר בעל הקרקע כחבר הפרלמנט, מה שיצר ייצוג יתר של בעלי קרקעות הגדולים בפרלמנט. במחוזות אחרים, "קנו" אצילים, חברי [[בית הלורדים]], את מושבי הפרלמנט עבור בניהם, ובצורה כזאת השיגו שליטה כפולה, הן בבית הנבחרים והן בבית הלורדים.
 
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], החלו להנקט צעדים לחיסול המחוזות הרקובים. ב[[חוק הרפורמה של 1832|חוק הרפורמה משנת 1832]] בוטלו רוב המחוזות מועטי הבוחרים, בעוד שמרכזי אוכלוסייה גדולים ואזורים מרובי תעשייה זכו בהגדלת הייצוג. מחוזות הכיס בוטלו לבסוף ב[[חוק הרפורמה של 1867|חוק הרפורמה משנת 1867]], שבו נקבע העיקרון שבכל מחוז צריכים להיות בערך אותו מספר בוחרים. חוקים נוספים קבעו הקמה של ועדת גבולות שנועדה ליישם את העקרון בהתאם לתנועת האוכלוסייה. בחוק הבחירות משנת [[1872]] הפך [[שוחד בחירות]] לבלתי חוקי, נקבע שהבחירות יהיו חשאיות, מה שהגביל את יעילות השוחד משום שאי אפשר היה לדעת כיצד כל אדם בחר. שינוי זה גם הוריד באופן משמעותי את עלות מערכת הבחירות.