הליטורגיה הקדושה – הבדלי גרסאות

בליטורגיה מקובל להשתמש בלחם [[חיטה|חיטים]]. על פי [[הבשורות]] של [[הבשורה על-פי מתי|מתי]], [[הבשורה על-פי מרקוס|מרקוס]] ולוקסו[[הבשורה על-פי לוקאס|לוקאס]], הסעודה האחרונה התרחשה בעת [[חג הפסח]], לכן מדובר בלחםב[[מצה|לחם שלא החמיץ]], אולם על פי הבשורה של יוחנן התרחשה הסעודה לפני חג הפסח, לכן מדובר בלחםב[[חמץ|לחם שהחמיץ]]. בהתחלה נהגו כל הזרמים, פרט לכנסייהל[[הכנסייה הארמנית|כנסייה הארמנית]], להשתמש בלחם שהחמיץ והומלח. הכנסייה הארמנית השתמשה בלחם שלא החמיץ ולא נאפה. [[הכנסייה הקופטיםהקופטית]] השתמשה בלחם שהחמיץ, אך לא הומלח. ב[[המאה ה-6|מאה השישית]] [[הכנסייה המרונית]] קיבלה את מנהג הלחם הארמני ובהמשך בין [[המאה ה-8|המאה השמינית]] ובין [[המאה ה-12]] עבר המנהג גם למערב.