הבדלים בין גרסאות בדף "אוצר הגדולים אלופי יעקב"

אין תקציר עריכה
מ (←‏עריכת הפתיח: נפתלי יעקב הכהן)
'''אוצר הגדולים אלופי יעקב''' הוא סדרה של ספרים המביאים את תולדות גדולי ישראל מתקופת ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]].
 
==מטרת החיבור==
מחבר הספר, הרב [[נפתלי יעקב הכהן]], [[רב]] ב[[חיפה]], מסביר כי המטרה שלמענה נכתב הספר היא "לזכור ימות עולם, להבין שנות דור ודור, לידע ולהתבונן דברי הימים של ישראל עמו". הוא מציין שבראשית [[תולדות עם ישראל]] עוסק ה[[תנ"ך]], שנכתב ברוח הקודש. החל מ[[תקופת בית שני]] [[חז"ל]] כתבו את דברי הימים בספרים כמו [[מגילת תענית]]. נותרו ספרי [[יוסף בן-גוריון]] ולאחר מכן חיבר התנא [[יוסי בן חלפתא]] את [[סדר עולם רבא]]. כן חוברו "סדר עולם זוטא" - תולדות ראשי הגלויות בבל, [[סדר תנאים ואמוראים]] שחובר על ידי מחבר אלמוני בימי הגאונים ומבוא לתלמוד ל[[שמואל הנגיד]]. המחבר מוסיף כי "דור חדש של משכילים" החל לחבר ספרים על דברי ימי עם ישראל. אך כל חיבוריהם הוא "השערות ושקרים" ומה שיותר גרוע "שאינן לשם שמים". מטרתם להציג את תולדות עם ישראל כמו תולדות העמים.
מחבר הספר, הרב [[נפתלי יעקב הכהן]], [[רב]] ב[[חיפה]], מסביר כי המטרה שלמענה נכתב הספר היא "לזכור..לידע ולהתבונן דברי הימים של ישראל עמו" וכן - כמקביל לאלו הספרים של אומות העולם - שיהיה ספר היסטורייה לפי רוחם של חכמי התורה כפי שנכתב בספרי [[שו"ת]] ואיגרות הפיוט.
 
 
על יסוד הקדמה זו, בחר הכהן להציג את תולדות חייהם ואת חיבוריהם של גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים, דהיינו משנת ד"א ש"נ (642) - לפי [[אגרת רב שרירא גאון]], עד ה"א ש"נ (1643). החיבור כולל תשעה כרכים - 2,714 עמודים.
מחבר הספר, הרב [[נפתלי יעקב הכהן]], [[רב]] ב[[חיפה]], מסביר כי המטרה שלמענה נכתב הספר היא "לזכור ימות עולם, להבין שנות דור ודור, לידע ולהתבונן דברי הימים של ישראל עמו". הוא מציין שבראשית [[תולדות עם ישראל]] עוסק ה[[תנ"ך]], שנכתב ברוח הקודש. החל מ[[תקופת בית שני]] [[חז"ל]] כתבו את דברי הימים בספרים כמו [[מגילת תענית]]. נותרו ספרי [[יוסף בן-גוריון]] ולאחר מכן חיבר התנא [[יוסי בן חלפתא]] את [[סדר עולם רבא]]. כן חוברו "סדר עולם זוטא" - תולדות ראשי הגלויות בבל, [[סדר תנאים ואמוראים]] שחובר על ידי מחבר אלמוני בימי הגאונים ומבוא לתלמוד ל[[שמואל הנגיד]]. המחבר מוסיף כי "דור חדש של משכילים" החל לחבר ספרים על דברי ימי עם ישראל. אך כל חיבוריהם הוא "השערות ושקרים" ומה שיותר גרוע "שאינן לשם שמים". מטרתם להציג את תולדות עם ישראל כמו תולדות העמים.
 
על יסוד הקדמה זו, בחר הרב נפתלי הכהן להציג את תולדות חייהם ואת חיבוריהם של גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים, דהיינו משנת [[ד'ש"נ]] (642) - לפי [[אגרת רב שרירא גאון]], עד [[ה'ש"נ]] (1643). החיבור כולל תשעה כרכים - 2,714 עמודים.
 
==פתח אוצר==
 
בטרם יפרט את שמות גדולי ישראל בספרו, הרב נפתלי הכהן מביא הערות כלליות המסבירות מושגים בתיאור התולדות של חכמי ישראל. להלן בדוגמאות אחדות:
*'''אב - ובן''' - סגנון מקובל בחכמי [[ספרד]] כאשר שהיו תחת השפעת חכמי ה[[אסלאם]]. במקרים אלא הושמטה המילה "בן" וכתוב "אני ראובן נסים" במקום "אני ראובן בן נסים".
* '''אדוני''' - כמה רבנים נהגו לכתוב זאת כאשר מזכירים חכם פלוני. יש הסבורים שהכוונה היא שאותו רב הוא "רבו אלופו של אותו החכם הכותב בספר" אך לדעת מחבר "אוצר הגדולים" זה רק "סלסול ושבח למי ששאבו (ממנו) הרבה מימי חכמתם ותורתם מספריהם"