בכור-שלום שטרית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ביוגרפיה: קישור לדף החלל של תקווה (קבורה בחלקת המערביים)
שורה 25:
היה חבר [[מנהלת העם]] ומחותמי [[מגילת העצמאות]] (היחיד שהיה יליד [[ארץ ישראל]]). ב[[האספה המכוננת|כנסת הראשונה]] עמד בראש סיעה של ארבעה חברי כנסת ([[ספרדים ועדות המזרח]]), שהייתה קשורה עם [[מפא"י]]. אחר כך הצטרף למפא"י. כיהן כ[[חבר כנסת]] בשש הכנסות הראשונות, עד חודש לפני למותו (התפטר בתחילת ינואר [[1967]]). היה שר המשטרה הראשון של ישראל מימי [[הממשלה הזמנית]] ([[מאי]] [[1948]]) ועד לפרישתו ב-[[2 בינואר]] [[1967]], וכן שימש כ[[שר המיעוטים]] בעת תקופת קיומו של משרד המיעוטים בין השנים 1948 - [[1949]]. שטרית כיהן כחבר [[הוועדה לבחירת שופטים]] מהקמתה ועד מותו. לאורך שנות כהונתו בכנסת כיהן מספר פעמים כ[[שר הדואר]]. שטרית היה ה[[שר]] אשר החזיק בתיק כלשהו במשך הזמן הרב ביותר (18 שנים וחצי). נפטר ב-[[28 בינואר]] [[1967]]. נטמן בהר המנוחות.
 
היה אב לחמש בנות ושלושה בנים. בתו איז'אני נפטרה בגיל ילדות. בתו עליזה נישאה ל[[אשר גורן]], [[מזרחן]], עובד [[משרד החוץ]], סופר ומתרגם מ[[ערבית]] (בנו של [[נתן גורן]]). בתו תקווה נרצחה על ידי פורעים ערבים בינואר 1948.{{הערה|{{קורבן טרור|36307|תקוה ברי-שטרית}}}} בנו יוסף שירת במשרד החוץ בתפקידים דיפלומטיים. בתו כרמלה נפטרה ב-[[1962]] (בת 36), יום לאחר לידת בתה כרמלה הקרויה על שמה.
 
נכדתו, [[עפרה גלברט-אבני]], היא [[סופר]]ת [[ספרות ילדים|ילדים]]. נכדה נוספת, כרמלה רוטפלד-האפט, מכהנת כשופטת שלום בבית משפט השלום בתל אביב.