ברדה (הולנד) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב
הוספת פרטים בנוגע לציור המתאר את כניעת העיר
שורה 37:
ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]] הייתה ברדה [[פייף]] הכפוף ישירות לקיסר [[האימפריה הרומית הקדושה]]. העיר קיבלה כתב-זכויות לראשונה ב-[[1252]]. לאחר מכן הוענקה לה הזכות להקים ביצורים, ובעיר נבנו חומות ובהן שערים בסגנון רומי.
 
ב-[[1327]] נמכרה העיר לדוכס [[בראבנט]] יאן השלישי, וב-[[1350]] נמכרה הנחלה שנית ליאן וָאסֶנָאר; יוהנה מפּוֹלאנן, בתו, נישאה לאנגלברט הראשון מנסאו (1370-1442), וכך עברה העיר לרשות [[בית אורנז'|בית נסאו]], ששלט בה עד [[1795]]. כשהעיר הייתה בשליטתו של [[וילם השתקן]] מבית נסאו, שהיה [[סטאדהאודר]] של הולנד, [[זלנד]] ו[[אוטרכט]], פרצה [[מלחמת שמונים השנה]] שהפכה את ברדה לחלק מן [[הרפובליקה ההולנדית]] (כניעת העיר מתועדת בציור [[כניעת ברדה]] של [[דייגו ולסקס]] לפי תיאוריו של מפקד הכוחות ההולנדים, ספינולה). ברדה נותרה כ[[ברון|ברונות]] במסגרת בית אוראנז' עד לכיבוש בידי הכוחות המהפכניים הצרפתיים ב-1795.
 
בעקבות מעבר העיר לרשות בין אוראנז', היא הפכה לאחת מערי המגורים הרשמיות (residenzstadt) של המשפחה. בעקבות בני בית אוראנז' באו אצילים נוספים שביקשו בקרבתם, ובעיר נבנו ארמונות רבים ובתי מידות, ביניהם הארמון הראשון בסגנון [[אדריכלות הרנסאנס]] שנבנה מצפון לאלפּים. חשיבותה הכלכלית והאסטרטגית של העיר גברה במהלך [[המאה ה-15]], ונבנתה בה כנסייה גדולה בסגנון גותי-בראבנטי ("הכנסייה הגדולה" או Grote Kerk). בשנת [[1534]] שיקם היינריך (או הנדריק) השלישי לבית נסאו-ברדה את חומות העיר מימי הביניים, בסגנון מפואר ומרשים. באותה שנה כילתה שריפה את רוב הבתים בעיר.