רפורמת בכר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:שוק ההון לקטגוריה:שוק ההון בישראל |
|||
שורה 12:
* חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני).
הרפורמה חייבה את הבנקים למכור את קופות הגמל וקרנות הנאמנות שברשותם בתוך פרק זמן בן ארבע שנים. הרוכשות הפוטנציאליות היו [[חברת ביטוח|חברות ביטוח]], חברות וקרנות השקעות, [[יזם|יזמים]] וגופי השקעות פרטיים. אך עם כניסת הרפורמה לתוקף (אוקטובר 2005) נמכרו בתוך חודשים ספורים רוב הקרנות והקופות הגדולות מהבנקים לחברות הביטוח ולקרנות השקעה זרות. כך למשל רכשה [[קרן מרקסטון]] את קרנות הנאמנות פקן מ[[בנק הפועלים]] בתמורה ל-954 מיליון שקל. חברת הביטוח [[הראל השקעות]] רכשה את קרנות הנאמנות פיא מידי [[בנק לאומי לישראל|בנק לאומי]]. קרן ההשקעות [[קרן יורק|יורק]] רכשה את קרנות הנאמנות פסגות של בנק לאומי.
תוצאה נוספת של הרפורמה היא הגברת התחרות בשוק החסכון הפנסיוני. כתוצאה מכך יוכלו הבנקים לעסוק בהפצה של תוכניות [[ביטוח פנסיוני]]. תפקידו של יועץ ההשקעות בבנק יקבל גוון נוסף והוא יוכל לשמש גם כ[[יועץ פנסיוני]]. תפקידם של סוכני הביטוח המסורתיים הועם וכעת הם מוגדרים כ[[משווק פנסיוני]], על שום הזיקה הישירה שלהם לחברות הביטוח. הם, ככל הנראה, הנפגעים העיקריים ברפורמת בכר, שכן נותר להם עיסוק המכירה המסורתי של תחומי הביטוח האחרים ותו לא.
| |||