אליפלט (שיר) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (הייתה), תיקון קישור לפירושונים |
הגהה |
||
שורה 1:
'''אליפלט''' הוא [[פזמון|שיר]] שכתב [[נתן אלתרמן]] והלחין [[סשה ארגוב]]. הוא בוצע לראשונה ב-[[1959]] בידי [[להקת גייסות השריון]], חודש על ידי זמרים רבים והפך לאחד מ[[הנצחת חללי מערכות ישראל#בשירה ובספרות|שירי הזיכרון]] הידועים ביותר וחלק מהקלאסיקה ה[[ישראל]]ית, למרות ואולי בגלל שהוא מציג דמות של [[אנטי גיבור]]{{הערה|1=יוסי חרסונסקי, [http://www.yosmusic.com/article.asp?id=7766&xyz=100 אליפלט, שירים ישראלים – הגדולים ביותר] באתר "חרסונסקי מיוסיק"}}{{הערה|1=[[אריאל הירשפלד]], "[http://www.itu.org.il/?CategoryID=503&ArticleID=1211 חיוכו של אליפלט]", "פנים- רבעון לתרבות חברה וחינוך", גיליון 17, יוני 2001}}.
==כתיבה, הלחנה וביצוע השיר==
"אליפלט" נוצר כעשר שנים לאחר [[מלחמת העצמאות]], מתוך מודעות לציוויי הגבורה של שירת תש"ח ומתוך התכתבות איתה. זהו השיר היחיד שכתב אלתרמן ל[[להקה צבאית]], שהיה שונה מאוד משירי הגבורה שזימרו הלהקות הצבאיות וממרבית שירי הזיכרון שנכתבו בארץ{{הערה|יוסי חרסונסקי, שם; אריאל הירשפלד, שם}}. השיר הוקדש לבתו של אלתרמן, [[תרצה אתר]], שהייתה אז חברה בלהקת גייסות השריון, והיא ביצעה לראשונה את השיר במסגרת הלהקה. הוא מוכר גם
סשה ארגוב הלחין את השיר בצליל נוגה ומינורי, שנועד להעביר את הנרטיב של אליפלט. כך למשל הבליט את המלים "כי סביב ככינור וחליל/ מנגינה מאירה מצלצלת" כ[[רצ'יטטיב]], באמצעות [[פראזה]] מלודית שעולה בסולם כמנגינת [[חליל]], ונתן לה בכך מעמד הנבדל משאר השיר, על מנת לתאר את רוחו של הגיבור{{הערה|יוסי חרסונסקי, שם; אריאל הירשפלד, שם}}.
==ניתוח השיר==
החלק הראשון של השיר (שלושת הבתים הראשונים)
===חלק ראשון: אליפלט כילד===
חלק זה מתאר את הילד אליפלט:
שורה 20:
השיר נפתח בשורה "נזמר נא את שיר אליפלט" כלומר, אנשים שרים על אליפלט ממרחק הזמן ומתארים אותו בתחילה כילד תם. הוא מתואר כילד תמים שכל הווייתו היא נתינה ושאינו יודע להתגונן מפני גזילה או שאינו מבין שמנצלים את תמימותו ("אם גוזלים מידיו צעצוע, הוא נשאר מבולבל ומחייך" בבית השני){{הערה|אריאל הירשפלד, [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1404813 שיר פצע], "[[הארץ]]", 25 באפריל, 2007}}.
הסביבה החברתית אומרת שלאליפלט אין אופי כלל, אך הקורא מבין שאין זה נכון: ישנה באליפלט פשטות ויושר בעלות עוצמה, תכונות הקיימות בו דווקא בגלל שאינו שואל "מדוע ולמה" ודווקא בגלל הנאיביות שבו. נקודת המוצא של השיר היא - "נזמר נא". יש המציינים שאלתרמן הביא כאן ביקורת על דחייה חברתית: אנחנו כחברה הסתכלנו על אליפלט מילדותו בשמץ זלזול ורחמים, גזלנו מידיו צעצועים, הצקנו לו קצת, השארנו אותו בשולי החבורה, ולאחר שמת זימרנו עליו, אבל לא ניסינו להבין את נקודת מבטו או להזדהות עם מצוקותיו. כנראה
השם "אליפלט" הוא שם [[גלות]]י ולא שם ישראלי-"[[צבר (סלנג)|צברי]]" טיפוסי. בדומה לשמות כמו "ירחמיאל" ששימשו ב[[יידיש]] כשמות נרדפים ל"שלימזלים", שימש השם "אליפלט" ב[[ספרות יהודית|ספרות היהודית]] לתיאורו של אביון וביש-גדא, כדוגמת אליפלט העגלון, גיבור שירו של [[יהודה לייב גורדון|יל"ג]]{{הערה|1=[[זיוה שמיר]], "הלך ומלך, אלתרמן – בוהמיין ומשורר לאומי", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010 ([http://www.text.org.il/index.php?book=1003063 הפרק הרביעי] של הספר)}}.
שורה 37:
ארבעת הבתים הבאים של השיר מתארים את אליפלט החייל. התום המוחלט של הילד הופך בקרב לגבורה קיצונית, שברצונו לחדש את האספקה "הוא זחל כך ישר מול האש". מעשה זה זוכה בסיומו של השיר לגמול אלוהי – אליפלט עולה לשמיים והמלאך [[גבריאל]] אומר לו ש"במרום לנו יש ממך נחת".
חוקר הספרות [[אריאל הירשפלד]] מצא [[אנלוגיה]] בין דמות ה"ביש גדא" בחלק הראשון של השיר, לבין סיפור הגבורה הקלאסי של הקרבה בחלקו השני. כך למשל, השורות "כשגוזלים מידיו צעצוע, הוא נשאר מבולבל ומחייך" מקבילות בצליל וביחס ל"ובשובו מהומם ופצוע, התמוטט הוא, כרע וחייך". הקבלה זו, בין דמות הגיבור הישראלי הראוי לבין דמות התמהוני, מערערת לדעתו של הירשפלד על אתוס הגבורה הישראלי של לוחמי תש"ח: "אליפלט הופך סמל לחייל המת. החייל המת באשר הוא, הוא ילד תם ש'אין לו אופי אפילו במיל', המוותר על חייו בתום גמור.. פתאום
דעה הפוכה מביאה חוקרת הספרות [[זיוה שמיר]]. "אליפלט", נכתב לדעתה כשיר הודיה לנערים שהקריבו את חייהם במאבק על עצמאות המדינה, ולא ככתב אישום על החברה ועל אתוס הגבורה. אלתרמן לטענתה, ענה בשיר זה למקטרגיו הצעירים של אותה תקופה שהאשימו אותו ב[[קולקטיב]]יות יתר, שתיאר יותר מדי את ה"אנחנו" על חשבון ה"אני". הוא לא תיאר כאן דמות נלעגת ומגוחכת,
| |||