התנגשות מטוס עיט ומטוס בז – הבדלי גרסאות

ב-1 במאי 1983 ערך זוג מטוסי F-15D מ[[טייסת 106]] אימון קרב-אוויר נגד ארבעה מטוסי [[A-4 סקייהוק|A-4N סקייהוק]] ("עיט") שדימו תקיפת [[שדה תעופה]] באזור [[נחל צין]] ב[[נגב]]. האימון נועד להסבת [[טייס]] F-15 חדש בטייסת.

במהלך הקרבהאימון סטה אחדסקייהוק הסקייהוקיםאחד ממסלולו, והתנגש בעוצמה רבה בשורש הכנף הימנית של מטוס 957 "מרקיע שחקים". טייס הסקייהוק נטש אוטמטיתאוטומטית כתוצאה מהפגיעה והסקייהוק התפוצץ. מטוס ה-F-15 נפגע גם הוא באופן קשה, וכנפוכנפו הימנית נתלשה עד לפתחפתח [[כונס אוויר|כונס האוויר]], והמטוס החל להסתחרר כשהוא צולל מטה ב[[זווית]] של כ-30 מעלות. כתוצאה מהקריעה, נפלט סילון של [[דלק]] מגוף המטוס שמנע מהטייס, זיו נדיבי, ומהנווט, [[יהואר גל]], את היכולת להבחין בכך שהכנף הימנית של המטוס חסרה.

בנסיוןבניסיון להשתלט על סחרור המטוס הפעיל הטייס את ה[[מבער אחורי|מבער]] והביא לעליהלעלייה מיידיתמידית במהירות המטוס, בנוסףובנוסף הפעיל את המנועים באופן אסימטרי,. בנוסףגם מייצבי הכיוון עזרו להשלמת יציבות המטוס, וכך החל בהדרגההטייס לייצב בהדרגה את המטוס, כשהכנף השמאלית מספקת את העילוי הנצרךהנדרש (שהושג בזכות מהירות המטוס), והזנב והמנועים את שיווי המשקל. המטוס הופנה לנחיתה מיידיתמידית ב[[רמון (בסיס)|בסיס רמון]]. הטייס הוריד את [[וו עצירה|וו העצירה]] והנחית את המטוס במהירות כפולה מבנחיתה רגילה, כ-260 קשר, במטרה להתגבר על הנזק הפיזי שהביא להקטנת העילוי. בנוסף, קרא הטייס בקשר למגדל הפיקוח להרים את רשת עצירת החרוםהחירום. בשל המהירות הגבוהה של המטוס נקרע וו העצירה של המטוס, והוא המשיך בנסיעה במהירות גבוהה על פני המסלול במהירות גבוהה ונעצר כששהכשישה מטרים בלבד מרשת העצירה.