בתי המשפט בישראל – הבדלי גרסאות

דיוק, סדר, עריכה כללית
מ (←‏בית המשפט המחוזי: משפט חסר ולכן סתום, שלא מוסיף למשפט הפותח של הפסקה)
(דיוק, סדר, עריכה כללית)
 
== בתי המשפט האזרחיים ==
חוק יסוד: השפיטה, אשר נתקבלנחקק בשנת [[1984]] קובע כישלוש ישנםערכאות שלושה בתי משפט שסמכות שפיטה נתונה בידיהםשיפוטיות: [[בית המשפט העליון]], בית משפט מחוזי, ובית משפט שלום. חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע את המקריםהסמכות בהםהעניינית תדוןשל כל ערכאה, כלומר את המקרים בהם יש סמכות לבית המשפט לדון בעניין שמובא לפניו. בתי המשפט בישראל מחולקים למחוזות, ונדרשתולכן, בנוסף לסמכות העניינית, נדרשת סמכות מקומית כדי שבית משפט ידוןיוכל לדון בתביעה.
===בית המשפט העליון===
{{הפניה לערך מורחב|בית המשפט העליון}}
בית המשפט העליון הוא ערכאת ה[[ערעור]] העליונה: שומע ערעורערעורים (בזכות) על החלטותפסקי דין של בית משפט מחוזי, וערעורויכול ברשותלשמוע מיוחדתערעורים, לאחר בקשת רשות, על החלטות של בית משפט מחוזי בשבתושאינן כערכאת"פסק דין", וגם ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, כאשר המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט שלום.
 
בית המשפט העליון יושב גם כ[[בית המשפט הגבוה לצדק|בית משפט גבוה לצדק]] (בג"ץ), בו הוא שומע עתירות נגד רשויות המדינה, ובכלל זה הממשלה, הכנסתוהכנסת, עתירות נגד בתי דין דתיים, בתי דין לעבודה, בתיובתי דין צבאיים. בנוסף יש לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, סמכות שיורית במתן "סעד למען הצדק".
 
בעקבות הרחבת [[זכות העמידה]], עתירות לבג"ץ כיום אינן חייבות להיות מבוססות על זכות משפטית של העותר המסוים, אלא על עקרונות צדק כלליים. לבג"ץ כוח רב ויש האומרים כי הוא הרשות השלטונית החזקה בישראל, יותר מן הכנסת והממשלה. מקורה של סמכות בג"ץ בחקיקה בריטית מתקופת המנדט, בה לא היה בארץ ישראל פרלמנט. סמכות זובית המשפט הורחבה עללאורך ידיהשנים השופטבשורה [[אהרןשל ברק]]פסקי במסגרתדין, ובמיוחד בשתי תקופות: הראשונה, אחרי קום המדינה, בשורה של פסקי דין שבהם קבעו השופטים זכויות יסוד כמו חופש הביטוי, חופש העיסוק ועוד, והתקופה השניה, לאחר "[[המהפכה החוקתית]]", בעקבות חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בשנת 1992.
 
על תפקידים וסמכויות נוספים של בית המשפט העליון, ראו בערך [[בית המשפט העליון]].
 
===בית המשפט המחוזי===
בית המשפט המחוזי דן בהליךבתביעות אזרחיאזרחיות בתביעות של 2.5 מיליון שקל ומעלה{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/heb/rashut/bm_mehoz.htm בתי המשפט המחוזיים], באתר בתי המשפט}}, בהליכים פליליים בעבירות שדינן שבע שנות מאסר ומעלה, ובחריגים מסוימים (כגון עבירות "צווארון לבן"). בנוסף דן בית המשפט המחוזי ב[[ערעור|ערעורים]] על פסקי דין של בית משפט השלום, ושל בתי משפט ובתי דין המקבילים לו.לבית משפט השלום, כמו בית משפט לנוער. לבית המשפט המחוזי יושביש גם סמכות לשבת כ[[בית משפט לעניינים מינהליים]] וכ[[בית הדין לענייני מים]]. בנוסף יש לבית המשפט המחוזי "סמכות שיורית" בתחום האזרחי והפלילי{{הערה|כלומר, הוא דן בכל תביעה בתחום האזרחי או הפלילי (למעט תביעה שעניינה מתן "סעד למען הצדק") שאינה בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר.}}, כלומר סמכות לדון בכל ענין שאינו בסמכות בית משפט אחר.
 
קיימים שישה בתי משפט מחוזיים:
בית משפט השלום הוא הערכאה הנמוכה, מהווה ערכאה ראשונה לרוב הסכסוכים האזרחיים והמשפטים הפליליים.
 
בעניינים אזרחיים דן בית משפט השלום בתביעות שערכן פחות מ-2.5 מיליון שקל, ובתביעות שעניינן [[חזקה (קניין)|חזקה]] במקרקעין, שימוש במקרקרעין ופירוק שיתוף ב[[מקרקעין]] (בעלותסכסוכים בקשר לבעלות במקרקעין - נידונהנידונים בבית המשפט המחוזי<ref>סעיף 51 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984</ref>).
 
בעניינים [[משפט פלילי|פליליים]] דן בית משפט השלום בעבירות ש[[ענישה בישראל|עונשן]] עד שבע שנות מאסר, כולל מספר עבירות שהעונש המצטבר עליהן עולה על 7 שנות מאסר (למשל עבירות סמים). לרוב יושב בהרכב שופט אחד.
* [[בית משפט לענייני משפחה]]<ref>וראו, חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995</ref> - סכסוכים בתוך המשפחה.
* [[בית משפט לתביעות קטנות]]<ref>סעיף 59 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984</ref> - סכסוך אזרחי בסכום של עד 30 אלף שקל.
* [[בית משפט לעניינים מקומיים]] - דיון פלילי על עבירות בניגוד לחוקי עזר של רשות מקומית, לדוגמה: בקשה להישפט לאחר קבלת דו"ח חנייה (שנרשם על ידי פקח עירוני) והושאר על רכבו או נמסר לו ביד (במקום לשלם את הדו"ח ולהודות באשמה).
* [[בית משפט לתעבורה]] - בית-משפט, שבו יושבים שופטים מקצועיים, המנהלים תיקים בתחום התעבורה, הנהיגה והרכב. לדוגמה: אזרח המערער על דו"ח תנועה שנרשם על ידי שוטר, ערעור על פסילת רישיון שרשות מוסמכת הטילה על נהג או בעל רכב, בירור אשמה לאחר [[תאונת דרכים]], התנהגות של נהגי רכב ציבורי בניגוד להנחיות [[משרד התחבורה]] וכדומה.
* החלטות ראש ההוצאה לפועל בנושאים משפטיים.
בתי משפט אלה דנים בעניינים מסוימים שהוקצו להם, לשם יעילות הדיון והתמחות השופטים בבעיות הספציפיות שמעורר הדיון בכל תחום, אך הם נחשבים כחלק ממערכת בתי המשפט ואינם חיצוניים לה.
 
==בתי דין==
לצד מערכת בתי המשפט קיימים במדינת ישראל אף בתי דין העוסקים בעניינים ספציפיים, שהחוק מעניק להם סמכות ייחודית בעניינים מסוימים. בתי דין אלו אינם חלק ממערכת בתי המשפט, ולהם מערכות חוקים והליכים מיוחדים להם. המדובר ב[[בית הדין לעבודה]], [[בית הדין הרבני]] (ובתי דין דתיים של עדות דתיות נוספות), [[בית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין]] ו[[בית דין צבאי (ישראל)|בית דין צבאי]]. כן קיימים בתי דין נוספים (כגון בתי הדין המשמעתיים של עובדי המדינה). במקרים מיוחדים, ניתן להגיש עתירה (ולא ערעור רגיל) לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, נגד החלטה של בתי דין אלה.
 
ייחודם של בתי הדין הוא הן במערכות החוקים המיוחדות לפיהן כל בית דין נוהג (לדוגמה - בית הדין הרבני פוסק על פי [[המשפט העברי]], ובית דין צבאי פוסק על פי חוק השיפוט הצבאי) והן בכך שהשופטים היושבים בדין הינם בעלי הכשרה ייחודית לעניין בו הם דנים: דיינים בעלי השכלה תורנית בבית הדין הרבני, נציגי עובדים ונציגי מעבידים בבית הדין לעבודה, וקצינים בבית הדין הצבאי. בבית הדין לעבודה ובבית הדין הצבאי יושב בדין אףשופט אדם בעל השכלה משפטיתמשפטן לצד "אנשי השטח" (הקצינים ונציגי העובדים והמעבידים).
 
רוב המקרים שבהם דנים בתי הדין הינם מקרים בהם יש להם סמכות ייחודית הגוברת על סמכותו של בית המשפט (ולמשל עניינים הנוגעים ל[[הסכם קיבוצי (ישראל)|הסכם קיבוצי]] הם בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, ו[[נישואין]] ו[[גירושין]] של [[יהודים]] ב[[ישראל]] שהינו בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני).
 
קיימים מקרים שבהם ישנה סמכות מקבילה. בית הדין הרבני מוסמך לדון, בהסכמת הצדדים, אף בסכסוכים אזרחיים המובאים בפניו, כאשר אילו אלו היו מובאים בפני בית המשפט, אף לו הייתה הסמכות לדון בכך. ישנם רבים המבקשיםלמשל, צו קיום [[צוואה]] מביתניתן לבקש בבית הדין הרבני, על אף שגם לרשם לענייני ירושה, ולבית המשפט למשפחה (שהינו חלק ממערכת בתי המשפט האזרחית) סמכות לתת צו קיום צוואה.
 
=== בתי דין דתיים ===
 
בתי הדין הדתיים כוללים:
* '''[[בית דין רבני|בתי הדין הרבניים]]''': דנים בענייני יהודים. השופט מכונה דיין. במערכת זו שתי ערכאות: בית הדין הרבני האזורי וערכאת ערעורהערעור - בית הדין הרבני הגדול. הדין החל הוא [[בית דין (הלכה)|דין תורה]], כלומר מסורת הפסיקה הרבנית ה[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסית]] – ה[[הלכה]]. בית המשפט העליון קבע כי בתי הדין כפופים גם לחוק האזרחי, למשל חוק יחסי ממון.
* '''[[בית דין שרעי]]''': דן בענייני מוסלמים. השופט מכונה [[קאדי]]. דן לפי ה[[חדית']] ה[[האסכולה השאפעית|שאפעי]] הנהוג בקרב המוסלמים באזור.
* '''[[בתי הדין הדתיים הדרוזיים]]''': דנים בענייני דרוזים. השופט מכונה קאדי-מד'הב. שתי הערכאות: בית הדין הדתי הדרוזי ובית הדין הדתי הדרוזי לערעורים.
[[קובץ:Israel National Labor Court Jerusalem2007.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בניין בית הדין הארצי לעבודה בירושלים]]
{{הפניה לערך מורחב|בית הדין לעבודה}}
מערכת שיפוט ייחודית של בתי דין שהוקמה מכוח [[חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969]]. מערכת בתי דין זו היא ערכאת שפיטה עצמאית המתמחה בשפיטה בתחום [[משפט העבודה]] ועוסקת בסכסוכים בין עובד למעביד כולל ארגוני עובדים. תחום מרכזי נושא בו עוסקים בתי הדין לעבודה הם דיני הביטחון הסוציאלי ([[ביטוח לאומי]], [[ביטוח בריאות ממלכתי]] ועוד). לבתי דין אלה יש שתי דרגותערכאות: בית הדין האזורי לעבודה, וערכאת ערעור - בית הדין הארצי לעבודה.
* בית הדין האזורי לעבודה
* בית הדין הארצי לעבודה
 
===בתי דין צבאיים===
{{הפניה לערך מורחב|בית דין צבאי}}