משפט הקופים (מחזה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1-\2\3 ב\4\5, רלוונטי, קריית, דרווין, ברודוויי\1, צ'ארלס, סצנ\1, \1סוכרת\2, ביטחו\1, \1 ב\2\3 \4\5, תשומת לב\1 |
ויקישיתוף בשורה, תיקון קישור לפירושונים |
||
שורה 1:
'''משפט הקופים''' (השם המקורי ב[[אנגלית]] הוא '''Inherit the Wind''' – "ינחל רוח", פסוק מספר [[משלי]]) הוא [[מחזה]] פרי עטם של ג'רום לורנס ורוברט
<ref>
ביל בלנקנשיפ,
שורה 36:
==הכותרת==
כותרת המחזה
במערכה הראשונה, תמונה ג' בריידי נוזף בכומר בראון בציטטה מהתנ"ך מכיוון שהוא מתנכר לבתו כשהוא נושא דרשה נלהבת נגד קייטס.
<ref>
ג'רום לורנס ורוברט
</ref>
שורה 54:
* טום דאוונפורט, תובע מחוזי מקומי שמעמיד לדין את ברטראם קייטס.
* ראש העיר, בעל המשרה הרשמית הבכיר ביותר בהילסבורו, תומך נלהב בכומר בראון, דואג לעתידה הכלכלי של העיר.
ישנן עוד מספר דמויות בעלות משקל מועט יותר. הן כוללות את מיקר, שמש בית הדין
הושמטו - ג'סי דאנלופ מר קרבס
==תקציר העלילה==
המחזה מתרחש בעיר הקטנה הילסבורו, במדינה שאין נוקבים בשמה בעיירה הממוקמת
===מערכה ראשונה===
====תמונה א'====
המחזה נפתח עם הווארד בלייר, תלמיד תיכון מקומי, שמחפש תולעים מול בית המשפט של הילסבורו. מלינדה מופיעה, והם משוחחים על ה[[אבולוציה]]. השיחה עוזרת להסביר לקהל את טענות האבולוציה.
כשהם יוצאים נכנסת רייצ'ל. היא מבקשת ממיקר, שמש בית הדין להוציא את ברטראם
הכומר ג'רמיה בראון נכנס ונואם בפני אנשי העיירה, הווארד ומלינדה. כולם נרגשים משום שמתיו האריסון בריידי מגיע להילסבורו. כשהווארד רואה את העשן מהרכבת שמגיעה, כולם יוצאים.
====תמונה ב'====
שורה 86:
השופט קובע שבחירת המושבעים הושלמה ונועל את הישיבה.
אחרי שהישיבה מסתיימת השופט מכריז שהכומר בראון יערוך בלילה עצרת תפילה מול בית המשפט
<ref>
'''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 45.
שורה 128:
השופט משחרר את הווארד.
דאוונפורט קורא לרייצ'ל להעיד. בריידי חוקר אותה והיא מגלה שקייטס הפסיק ללכת לכנסייתו של הכומר בראון אחרי שבראון הטיף שילד מקומו שטבע לא היה טהור במותו מכיוון שהוא לא [[טבילה לנצרות|נטבל לנצרות]]. קייטס צועק בזעם שמה שבראון באמת
דראמונד מנסה לקרוא לשלושה מדענים להעיד מטעם הסנגוריה, אבל השופט פוטר את שאלותיו. דראמונד שואל אם השופט יתיר עדויות על ה[[תנ"ך]] והשופט נאות לכך. דראמונד קורא לבריידי לעלות לדוכן העדים בתור מומחה לתנ"ך.
דראמונד מנסה לשאול את בריידי מה הוא יודע על כתביו של צ'ארלס דרווין, אבל השופט קובע שהשאלות אינן מתאימות. לכן דראמונד שאול את בריידי אודות אמיתותם של סיפור התנ"ך כמו סיפור [[יונה הנביא#השהות במעי הדג|הלוייתן שבולע את יונה]], הסיפור על [[יהושע בן נון#דמותו בספר יהושע|יהושע שציווה על השמש לעמוד דום]] ועוד. בריידי אומר שכולם נכונים ושואל את דראמונד אם יש משהו קדוש בעיניו. דראמונד עונה שרוח האדם וש"דרווין העלה אותנו אל פיסגה של הר, מעליה
<ref>
'''משפט הקופים''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 83.
שורה 142:
הוא מערער את ביטחונו של בריידי שמסכים איתו. בכך דראמונד מראה שהתנ"ך יכול להתיישב עם המדע.
בריידי מאשים את דראמונד בכך שהוא מנסה להרוס את האמונה של האנשים בתנ"ך, ושאלוהים דיבר אל האנשים שכתבו את התנ"ך. דראמונד שואל אותו איך הוא יודע שאלוהים לא דיבר אל צ'ארלס דרווין. בריידי עונה שאלוהים מצווה עליו להתנגד לתורות הרשע של דרווין.
{{ציטוט|תוכן="אז אתה, מתיו האריסון בריידי, דרך הנאומים שלך, דרך החוקה או כל דרך שהיא, אתה מעביר את מצוותיו של האלוהים אל כל באי עולם! (צחוק מתחיל בעולם) רבותי, תכירו בבקשה את 'הנביא מ[[נברסקה]]'!"
<ref>
שורה 148:
</ref>}}
יהירותו של בריידי מתערערת, הוא נבוך ואומר ש"כל אדם אחראי למעשיו".
====תמונה ג'====
שורה 165:
רייצ'ל נכנסת ואומרת לקייטס שהיא עזבה את בית אביה. היא מספרת לקייטס שהיא ניסתה לקרוא את ספרו של דרווין, אותו היא מראה לו, אולם היא לא הבינה אותו. היא מתנצלת בפני דראמונד ואומרת שהיא פחדה לחשוב, מכיוון שמחשבה יכולה להוליד מחשבות רעות.
השופט נכנס ואומר בשקט שבריידי מת. הורנבק מותח ביקורת סרקסטית
{{ציטוט|תוכן="למתיו בריידי היה חזון. הייתה לו אמת, והוא נלחם עליה. נכון, הוא טעה בדרך... על מה אתה נלחם, הד הורנבק ? על בונוס מהעורך הראשי ? על הכותרת של מחר בבוקר ? כן, מתיו בריידי מת כי הלב שלו נשבר. תירק על בריידי ותקבל אנשים בלי לב בכלל!"
<ref>
שורה 176:
ההפקה הרפרטוארית השנייה בישראל של "משפט הקופים" הייתה ב[[תיאטרון חיפה]] ב-1989. לדעת היוצרים הישראלים, המחזה היה שבוי בשתי תפישות שרידדו אותו: האחת, ה[[אידאולוגיה]] ה[[ליברליזם|ליברלית]] האמריקאית והשנייה היא מוסכמות הבימה האמריקאית של [[המאה העשרים]], שלפיה מחזה פוליטי נוטה להיסחף לעבר [[מלודרמה]] פסיכולוגית. זו מיוצגת על ידי העיתונאי הורנבק. בסיום המחזה הם מציגים את דמותו של דראמונד כמורכבת יותר בעימות המלאכותי שהם יוצרים בינו לבין הורנבק שלפיה סובלנותו של בריידי כלפי אמונתו המוטעית של בריידי, היא "הדת האמיתית". ה[[אופטימיות]] המאפיינת את המחזה מתבטאת גם בסיום המחזה באיחודם של זוג האוהבים, קייטס ורייצ'ל ויציאתם ברכבת מחוץ להילסבורו לעתיד טוב יותר.
לדעת היוצרים, שהעלו את המחזה ב-1989, תקופה שהתבטאה בעליית ה[[פונדמנטליזם]] בעולם, הסיום האופטימי אינו במקומו.
היוצרים גם שינו את עיצוב הדמויות והשמיטו קטעי הבהרה פסיכולוגית, בהם הסיפור על "רקדנית הזהב", המתנה שקיבל דראמונד מהוריו בילדותו, עליה הוא מספר לקייטס. היוצרים השמיטו את השיחה בין הווארד למלינדה, בה נפתח המחזה ודמותה של מלינדה כלל אינה מופיעה בו. הקטע על הקוף שהורנבק מוצא בראשית המחזה הושמט בעיבוד של עוז.
שורה 185:
==ההפקה המקורית וההפקות החדשות==
"משפט הקופים" [[הצגת בכורה|הועלה לראשונה]] בכיכובם של [[פול מוני (שחקן)| פול מוני]], [[אד בגלי]] וטוני רנדל, בבימויה של מרגו ג'ונס. ב-[[10 בינואר]] [[1955]]. הצגת הבכורה של בתיאטרון הלאומי של [[ברודוויי (תיאטרון)|ברודוויי]] ב-21 באפריל 1955.
<ref>
[http://xroads.virginia.edu/~ug97/inherit/1955home.html הצגת הבכורה של משפט הקופים בברודוויי -
</ref>
<ref>
שורה 197:
[http://www.ibdb.com/show.php?id=4722 משפט הקופים בברודוויי]
</ref>
בהפקה המחודשת של 1996 כיכב [[ג'ורג' סי. סקוט]] (שגילם את דמותו של בריידי בסרט משנת 1998) בתפקיד דראמונד ו[[צ'ארלס דרנינג]] בתפקיד בריידי. באפריל, סקוט נאלץ לעזוב את ההפקה באמצע בשל בריאותו הלקויה והחליף אותה המפיק, טוני רנדל באותו יום. רנדל גילם את התפקיד מאותו יום ואילך.
<ref>
שורה 215:
==תרגומים לעברית==
* ג'רום לורנס ורוברט
==המחזה בתיאטרון הרפרטוארי הישראלי==
1.
* יוצרים: מתרגם – [[אהרון מגד]], בימוי : יוליוס גלנר, מעצב תפאורה : ארנון אדר, מעצבת תלבושות : [[עפרה בורלא-אדר|עופרה בורלא]].
* שחקנים: רחל – [[דליה פרידלנד]]/ רחל וינר, מיקר - חיים אמיתי, ברט קייטס - [[יהודה אפרוני]], גוטפלאו – [[אליעזר יונג]], גב' קריפס – [[ניורה שיין]], הכומר ירמיה בראון – [[שמואל רודנסקי]], בניסטר -יהודה רובינשטיין, דאגלפ : שלמה ברוק, מוכרת לימונדה - סוניה אברמנט, מלינדה - רינה נתן, מוכר נקניקיות - יהושע אלירז, גב' מקליין - אילה עדיני, גב' גלאייר – [[זהרירה חריפאי]], הווארד - יעקב איינהורן, מוכרת תנ"ך : שולמית קפלנסקי, הורנבק – [[שלמה בר-שביט]], מתיו הריסון בריידי – [[שרגא פרידמן]], גב' בריידי – [[תמרה רובינס|תמר רובינס]], צלם - שלמה אזולאי, עתונאי : י. רמתי, ראש העיר – [[ארי קוטאי]], דוונפורט – [[צבי שטולפר]], הנרי דראמונד – [[שמעון פינקל]], איש הרדיו – [[שמואל סגל]], שופט - ארי ורשבר.
2. '''[[תיאטרון חיפה]] - הצגת בכורה:
* יוצרים: מתרגם – [[אברהם עוז]], במאי – עמית גזית, מעצבת תפאורה ותלבושות – טלי יצחקי, מלחין מוזיקה – [[רפי קדישזון]], מעצב תאורה – יחיאל אורגל.
* שחקנים: אליה – [[שמעון ישראלי]], רייצ'ל בראון – ענת הרפזי, מיקר – אלכס מונטה, ברטראם קייטס – [[מודי בראון|מודי בר-און]], סילרס – חיים זהבי, גב' קורקין – רינה רוזנבאום, הכומר ג'רמיה בראון – מיכאל כפיר, קורקין – [[שמואל וולף]], באניסטר – [[יוסף באשי]], אד הורנבק – [[מנחם עיני]], הווארד – אדם שטרום/יניב סורני/נעם סלע, ראש העיר – [[מרדכי בן-זאב]], מתיו האריסון בריידי – אמנון מסקין, גב' בריידי – [[סלווה נקארה|סאלווה נקארה-חדד]], נגן העיירה – [[נוריאל טוביאס]], טום דאוונפורט – גורי סגל, הנרי דראמונד – [[יוסף אבו ורדה]], השופט – קונסטנטין אנאטול, הארי י. אסתרברוק (שדר הרדיו) – נוריאל טוביאס. אנשי העיר, רוכלים, כתבים, עדים, צופים – נעם שמאי, זהבה הלוי, ג'קי מלול, דורון הלוי, גורדון ויינכהאן, אודליה צדקה, אפרת רם, גליל חי, אורנה סיאני.
שורה 229:
==קישורים חיצוניים==
* {{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.ibdb.com/show.php?id=4722 משפט הקופים], ב[[Internet Broadway Database]]
| |||