שמחה וילקומיץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 16:
ב-[[1903]] השתתף וילקומיץ בוועידת ייסוד [[הסתדרות המורים]] ב[[זכרון יעקב]] בה הרצה על תורתו בחינוך כפרי. הוא תמך גם בצירוף נשים להסתדרות זו.
 
ב-[[6 בדצמבר]] [[1913]] הגיעו לראש פינה [[הרב קוק|הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]] במסגרת [[מסע המושבות|מסע הרבנים במושבות]]. הרב זוננפלד, והרב קוק נשאו דברים ב[[בית הכנסת]] ב[[יידיש]] והעבירו גם ביקורת קשה אתעל שיטת הלימודים בבית הספר ומיעוט יסודות הדת שבה. וילקומיץ ענה לאחר תחילת דברי הרב קוק, וילקומיץ עלה לנאום והגיב בהתרגשות: "אדוני הרב, אתה מטיף מוסר ואתה מדבר יידיש במקום קדוש מעל לבמת בית הכנסת?". הוא הסביר בנאום רב רושם את ערך השפה העברית כשפת העם והגן על שיטת חינוכו של דור העתיד להיות עובדי אדמה, אדמת הקודש." לדבריו אלו השיב הרב קוק באריכות בעברית.
 
וילקומיץ עזר גם בחינוך ילדי היישוב היהודי ב[[צפת]]. בסוף [[מלחמת העולם הראשונה]] הגיעו לצפת פליטים מדרום הארץ שגורשו על ידי ה[[טורקיה|טורקים]]. מצבם היה קשה ובעיר פרצה מגפת [[טיפוס הבהרות]], שבהּ נדבק וילקומיץ לאחר שעלה לעיר לסייע להם.