משנתו של גרשם שלום – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Gershom Scholem 1925.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גרשם שלום לומד [[זוהר]] ב[[סוכה]], 1925]]

'''[[גרשם שלום]]''' הקדיש את חייו לחקר ה[[מיסטיקה יהודית|מיסטיקה היהודית]] וזכה להיחשב לראש החוקרים בתחום זה. הוא היה הראשון שהשתמש בכלי מחקר אקדמיים לשם חקירת תחום זה ורבים רואים בו כמי שאחראי יותר מכל אחר לפופולריות העצומה של לימודי ה[[קבלה]] במוסדות אקדמיה ברחבי העולם. שלום נקט בגישה מחקרית [[פילולוגיה|פילולוגית]] זהירה, אשר נשענה לא רק על ניתוח ובקיאות, אלא אף על נטיות [[ביבליוגרפיה|ביבליוגרפיות]] מובהקות. במשך השנים התגבשה סביבו קבוצת תלמידים, אשר יצרה אסכולת מחקר בשם [[אסכולת ירושלים]] בתחום חקר הקבלה. אסכולה זו רואה בקבלה יצירה אנושית, שיש לברר את תרומתה להיסטוריה היהודית, מבלי לנקוט דעה קדומה כנגדה.<ref>[[מור אלטשולר]], "כמו לא הייתה אסכולת ירושלים בחקר הקבלה אלא הרף עין של דמיון", מתוך האתר של ד"ר אלטשולר.</ref> דרכי עבודה אלו הבדילו את שלום מחוקרי קבלה שקדמו לו, ומשום כך הוא נחשב אבי חקר הקבלה בזמן המודרני.<ref>ראו אצל יוסף דן, במאמר שהתפרסם באנגלית:J. Dan, [http://www.dwc.knaw.nl/DL/levensberichten/PE00002840.pdf Levensbericht G.G. Scholem], in :'''Jaarboek''', 1985, Amsterdam, pp. 213-215: "Scholem's careful philological analysis of the historical setting of this enigmatic treatise was the beginning of the modern scholarly study of the texts of Jewish mysticism, which were neglected by previous scholars".</ref> כיום, ישנם חוקרי קבלה החולקים על חלק מתפיסותיו של שלום ואף נעשים נסיונות להפריך חלק מהנחות היסוד שקבע. הניסיון לערער על משנתו של שלום אינו חדש. אך בניגוד לעבר, אז יצאו חלק מהמחלוקות מזרם היהדות ה[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסית]], הרי שכיום מרביתן באות מהאקדמיה. חלק מהניסיונות לקרוא תיגר על תפישותיו של שלום באים גם מתלמידיו לשעבר, כתוצאה מיכולתם של החוקרים להגיע למקורות שלשלום לא הייתה אליהם גישה בתקופתו, לעשות שימוש בכלי מחקר חדשים יותר ולשלב לתוך עבודתם תחומי מחקר שונים.<ref>ראו פירוט בנושא אצל [[יהודה ליבס]], [http://jic.tau.ac.il/moreshet/reshuma.asp?key=1000406 כיוונים חדשים בחקר הקבלה], '''פעמים''' 50, תשנ"ב (להלן: "ליבס, כיוונים חדשים"), עמ' 150-{{כ}}170.</ref>