הבדלים בין גרסאות בדף "אלברט מוצרי"

נוספו 14 בתים ,  לפני 6 שנים
לאחר שהשלים את לימודיו בפריז והוסמך כרופא, חזר ל[[מצרים]] ויזם יוזמות לשיפור החיים ברובע היהודי בקהיר. בין היתר הוא היה אחראי להקמת קליניקה רפואית חינמית ו[[בית ספר מקצועי]]. היה חבר במועצה המנהלת של בתי הספר היהודיים, ומתוקף תפקידו דאג להגביר את לימודי ה[[עברית]] בבתי הספר. הוא הרבה להרצות ב[[ערבית]] ו[[צרפתית]] מעל במות קהילתיות שונות למען הרעיון הציוני.
 
בשנת [[1912]] הוא נסע ל[[ארץ ישראל]] לשם הלוויית אביו, [[דוד מוצרי]], ב[[הר הזיתים]]. במהלך ביקורו בארץ ישראל הוא נשא לאישה את [[מזל מוצרי|מזל (מתילדה) מני]], בתו של השופט [[מלכיאל מני]]. הזוג השתקע תחילה בירושלים ומוצרי פעלעבד ביחד עם ד"ר [[זאב ברין]] וד"ר [[אריה גולדברג]] במכון רפואי שהקימו, כדי לטפל בבעיות רפואיות כגון [[כלבת]], שעד אז לא ניתן להן מענה רפואי במרפאות בארץ ישראל. עקב פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] נאלץ לעזוב את ארץ ישראל ביחד עם אשתו מזל עקב אזרחותו הצרפתית, והזוג נסע והתיישב ב[[קהיר]].
 
ב[[מצרים]] בני הזוג מוצרי ייסדו שורה ארוכה של מוסדות יהודיים וציוניים, כולל את פדרצית ציוני מצרים (ביחד עם בן דודו של אלברט, [[יעקב מוצרי|יעקב (ז'ק) מוצרי]], שעמד בראשה), שלוחה של תנועת [[מכבי]] בקהיר, [[תזמורת]] עברית, תנועת צופים עבריים, בית מלאכה לילדים יהודים, וכן ד"ר מוצרי החזיק והפעיל קליניקה רפואית חינמית. במהלך שנות מלחמת העולם הראשונה הוא התנדב ל[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]], ושימש כרופא צבאי ב[[איסמעליה]]. באותו הזמן אשתו מזל (מתילדה) שנותרה במצרים פעלה רבות למען היהודים הארצישראלים שגורשו למצרים במהלך המלחמה. בתקופה זאת ואחריה ביתם של בני הזוג מוצרי שימש כמקום אירוח עבור מנהיגים ציוניים כגון [[חיים וייצמן]] ו[[יצחק בן צבי]] בעת ביקורם במצרים.
 
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הוא התנדב ל[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]], ושימש כרופא צבאי ב[[סיני]]. באותו הזמן אשתו מזל (מתילדה) שנותרה במצרים פעלה רבות למען היהודים הארצישראלים שגורשו למצרים במהלך המלחמה. בתקופה זאת ואחריה ביתם של בני הזוג מוצרי שימש כמקום אירוח עבור מנהיגים ציוניים כגון [[חיים וייצמן]] ו[[יצחק בן צבי]] בעת ביקורם במצרים.
 
בשנת [[1920]] הוא ייסד את העיתון התלת-לשוני [[ישראל (עיתון)|ישראל]] (ב[[צרפתית]]: [[Israël]]), שיצא לאור בשפות [[צרפתית]], [[ערבית]] ו[[עברית]]. העיתון היה היה השופר ל[[ציונות]] במצרים אך גם תמך בלאומיות המצרית המתפתחת, ולא ראה סתירה בין המטרות הלאומיות המצריות למטרות הלאומיות היהודיות. העיתון פנה לא רק ליהודים במצרים, אלא גם לקהילות יהודיות אחרות במזרח וכן לקהל הקוראים הלא-יהודים.