בננה – הבדלי גרסאות

טעם הפרי תלוי בזן. רוב הזנים [[מתוק|מתוקים]], אך קיימים זנים [[חמוץ|חמצמצים]] יותר.

 

[[תמונה:Luxor, Banana Island, Banana Tree, Egypt, Oct 2004.jpg|שמאל|ממוזער|225px|שיח הבננה, ניתן לראות שה[[גזעול]] אינו [[גזע]] ואינו [[גבעול]]]]

הבננה ה[[תירבות צמחי בר|תרבותית]], המשמשת למאכל, מוכרת לאדם מהתקופה ה[[פרה-היסטוריה|פרה-היסטורית]]. מקורה של הבננה התרבותית ב[[דרום-מזרח אסיה]], משם היא הופצה על ידי האדם לכל האזורים הטרופיים וה[[סובטרופי|סובטרופיים]].

 

פירותיהם של מיני הבר, אבותיה של הבננה התרבותית, אינם אכילים ומלאים בצפיפות [[זרע (בוטניקה)|זרעים]] גדולים למדי שקוטרם מגיע לכ-10 מ"מ ויותר. [[מוטציה|מוטציות]] ו[[הכלאה|הכלאות]] טבעיות בין שני מינים יצרו את הזנים התרבותיים. כל הזנים התרבותיים [[פלואידיות|טריפלואידים]], כלומר תאיהם מכילים 3 עותקים של כל [[כרומוזום]], וכתוצאה מכך הם עקרים ואינם מייצרים זרעים. משום כך ריבוי הבננה הוא וגטטיבי - מנצרים שמתפתחים מבסיס הצמח. עובדה זו הופכת את הבננה לפגיעה במיוחד, משום שבניגוד לריבוי מיני, שבו יש [[מגוון גנטי]] ושינויים בכל דור של צמחים, בריבוי וגטטיבי אין לצמחים אפשרות לפתח עמידות בפני מחלות חדשות.