פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 41 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
ב[[ספטמבר]] [[2005]] הודיעה חברת [[חלל תקשורת]] כי היא רוכשת את ה[[לוויין]] עמוס 3 מ[[התעשייה האווירית לישראל]] תמורת 170 מיליון דולרים. בתחילת [[2006]], עבר הלוויין את השלב הראשון - שלב התכנון ההנדסי ותהליכי ייצור בתעשייה האווירית לישראל. ציוד השידור של הלוויין נבנה על ידי החברות Alenia Space , חברה בת של Alcatel ו Telespazio Holding מאיטליה. ב-[[24 בפברואר]] 2006 חתמה התעשייה האווירית עם ספייס אינטרנשונל סרוויסס הרוסית וסי לונץ' הבינלאומית על חוזה לשימוש במערכת השיגור היבשתית של החברה (לאנד לונץ') ב[[בייקונור]] שב[[קזחסטן]] לצורך שיגור עמוס 3 ברבעון הראשון של שנת 2008. הלוויין נשלח לבדיקות בגרמניה באוקטובר 2007 ועבר אותן בהצלחה.
 
השיגור היה אמור להיערך ב-[[24 באפריל]] [[2008]] מאתר השיגור בעיר [[בייקונור]], [[קזחסטן]], אך נדחה ברגע האחרון עקב תקלה במתקן השיגור ובוצע ב-[[28 באפריל]] [[2008]]. השיגור בוצע באמצעות משגר הזניטה[[זניט (משגר לוויינים)|זניט]] התלת-שלבי "Zenit-3SLB". הלוויין שוגר לנקודה 4 מעלות מערב בגובה של 35,786 ק"מ ([[מסלול גיאוסטציונרי]]), בקרבה אל הלווינים עמוס 1 ועמוס 2.
 
הלוויין עמוס 3 שוגר על גבי משגר הזניט התלת-שלבי "Zenit-3SLB" ישירות למסלול 35,786 ק"מ, שלא כמו הלווינים עמוס 1 ועמוס 2 ששוגרו למסלול נמוך ותימרנו את עצמם למסלול גבוה. השיגור לגובה זה ישירות, יחסוך דלק רב ללווין, דבר שיתבטא בעוד 6 שנות שירות ותפקוד בחלל, כלומר סך הכל 18 שנים במקום 12, כמו לוויני עמוס הקודמים. בנוסף, עמוס 3 היה הלוויין המערבי הראשון ששוגר ישירות למסלול 35,786 ק"מ{{מקור}}. משקל המכלול בשיגור היה 1,270 ק"ג ומשקל המטעד 250 ק"ג.