מאסרו של ישו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "'''מאסרו של ישו''' הוא אירוע מכריע בחיי ישו, המתואר בכתבי הבשורות. האירוע מוביל לצליבת..." |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
המאסר הוא אחד מחמשת האירועים המפורטים ביותר בכתבי הבשורות, יחד עם משפטו של ישו, הצליבה, הקבורה והתחיה.
==הקבורה בבשורות==
על פי ארבע הבשורות, לאחר הסעודה האחרונה פנה ישו להתפלל בגת שמנים עם שלושה מתלמידיו. לאחר [[הייסורים בגן]], אמר ישו לתלמידיו שהנה עומדים למסור אותו בידי החוטאים{{הערה|מתי, כו, 45-46. מרקוס, יד, 41-42}}. מיד התקיימו דבריו ויהודה איש קריות הגיע בראש המון רב לתפוס אותו. על פי [[הבשורה על פי מתי|מתי]]{{הערה|שם, 49}} ו[[הבשורה על פי מרקוס|מרקוס]]{{הערה|שם, 45}} ניגש אליו יהודה ובאמרו "רבי רבי" נשק לו על מנת לסמן שהוא ישו. על פי מתי, ישו גם ענה לו "רעי, על מה באת?" ואז אחז בו ההמון. על פי [[הבשורה על פי לוקס|לוקס]] הוא קרב אליו לנשקו, אולם ישו עצר אותו ואמר לו "הֲבִנְשִׁיקָה אַתָּה מוֹסֵר אֶת־בֶּן־הָאָדָם?"{{הערה|לוקס, כב, 47-48}}. ב{{ה|בשורה על פי יוחנן}} לא מוזכר עניין הנשיקה אולם מתואר דו שיח קצר בין ישו לבין ההמון בו הוא שואל אותם שוב ושוב את מי הם מחפשים והם נרתעים ממנו.
בארבע הבשורות מסופר שאחד מתלמידיו (על פי יוחנן זהו [[פטרוס]]) שלף את חרבו וקצץ את אזנו של עבד הכהן הגדול, ושמו מלכוס (על פי יוחנן). ישו גער בו וציווה עליו להניח לו להיאסר כי "כל אוחזי חרב, בחרב יאבדו"{{הערה|מתי, שם, 51}} וכי עליו לסבול את ייסוריו{{הערה|יוחנן, יח, 10}}. על פי לוקס, הוא ריפא את אוזנו של העבד{{הערה|לוקס, שם, 51}}.
לאחר מכן פנה ישו אל העם ושאלם מדוע באו אליו במקלות ובחרבות משל היה שודד, הלוא הוא ישב במקדש מדי יום והם יכלו לתפסו שם. אז לקחו אותו משם אל המשפט בבית [[קיפא]] הכהן הגדול, או על פי יוחנן, לבית חותנו, חנן ומשם לבית קיפא. שם עמד ישו למשפט בפני ראשי הכהנים, הזקנים והסופרים ומשם נשלח למשפט בפני [[פונטיוס פילאטוס]].
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{ישו}}
| |||