קאנוניזציה של כתבים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה, \1ייתכן
שורה 1:
משמעותה היסודית של '''[[קאנוניזציה]]''' היא תהליך איסופם וגיבושם הסופית של כתבים לקובץ סגור, שאין מוסיפים עליו ואין גורעים ממנו.
 
ב[[יוונית]] היתההייתה משמעותה המקורית של המילה "'''קאנון'''" (Κανόνας) [[סרגל]] או [[קנה מידה]].
 
המושג '[[כתבי הקודש]]', "Biblia Sacra", ב[[לטינית]], או [[ביבליה]], בקיצור, עומד על ההנחה, שבכתבים הללו, ה[[יהודי]] וה[[נוצרי]], "מובלע דבר [[אלוהים]] ונמצא בהם ביטוי לבשורתו ולרצונו, ולפיכך הם משמשים יסוד מוחלט לחיי המאמינים, כיחידים כציבור, והם נתונים ברשות הציבור וברשותו של כל אדם"{{הערה|שם=הרן|1=[[מנחם הרן]], [http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16222 קאנון וקאנוניזציה של המקרא ושל אסופות אחרות], מוסד ביאליק, תשנ"ו, במאגר המידע של אתר מקרא-נט}}.
שורה 12:
לתהליך הקאנוניזציה של כתבי הקודש היהודיים לא היה תקדים בתולדות ה[[דת]]ות.
 
על פי [[חז"ל]], נאמר ב{{בבלי|בבא בתרא|יד|ב}}, שאחרון הספרים במקרא נכתב בערך בשנת 450 לפני הספירה בזמנו של [[עזרא הסופר]], ומספר הספרים הנמנים בתנ"ך מגיע ל-24. [[יוסף בן מתתיהו]] בספרו "[[נגד אפיון]]" שנכתב בשנת 90 לספירה טוען שכל הספרים נכתבו עד תקופת עזרא, ממיין אותם לשלוש קבוצות, אולם מונה רק 22 ספרים: "כי לא רבבות ספרים מכחישים זה את זה ונחלקים ביניהם, רק 22 ספרים כוללים את כל כתיבת הזמן ההוא ובצדק נאמנים הם כספרי אלוהים"{{הערה|יתכןייתכן שחלוקת התנ"ך על פי יוספוס ל-22 ספרים בלבד נובעת מהסתמכותו של יוספוס על [[תרגום השבעים]] (תרגום התנ"ך ל[[יוונית קוינה]]), שהתייחס לספרים: [[ספר שמואל|שמואל]] ו[[ספר מלכים|מלכים]] כספר אחד, ולספרים: [[דברי הימים]] ו[[ספר עזרא|עזרא]]-[[ספר נחמיה|נחמיה]] כספר אחד, בניגוד לחז"ל שהתייחסו לספרים אלו כספרים נפרדים (ספר עזרא ונחמיה הם ספר אחד גם לדעת חז"ל). דעה אחרת גורסת כי יוספוס כלל את [[רות]] ב[[שופטים]] ואת [[איכה]] ב[[ירמיהו]].}}.
 
תהליך האיסוף, המיון, האחדה והקידוש היה הדרגתי ונמשך מאות שנים. ראשונים זכו להתקדש חמשת חומשי תורה. הדים ראשונים לקאנוניזציה של התורה ניתן לקרוא כבר בתורה עצמה: {{ציטוטון|וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר עַד תֻּמָּם. וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה לֵאמֹר. לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד.|[[S:דברים לא|דברים לא, כד-כו]]}}. נדבך נוסף ואחרון בעריכת התורה והתקדשותה היה מעשה ידי [[עזרא הסופר]] וסיעתו ברוח שלטון ה[[כהונה]] שנקבע בימים ההם ב[[יהודה]] וצריך היה לסגל את חוקת-המדינה, התורה, אל טיפוס המדינה הכפופה כלפי חוץ ל[[ממלכת פרס#הממלכת האחמנית|ממלכת פרס]] ובעלת [[אוטונומיה]] דתית פנימית ובראשה [[הכהן הגדול]] ב[[ירושלים]].