מחנה המעצר בעתלית – הבדלי גרסאות

בשנת 1932 בנו הבריטים בעתליתסמוך לעתלית מחנה לפלוגת עבודה של אסירים. מחנה זה היה ממוקם היכן שנמצא כיום כלא 6. במחנה זה נבנו בתים לסוהרים ומשפחותיהם, צריפים עבור האסירים וחדרי [[צינוק]].

בשנת 1939 הוחל בהקמת מחנה מעצר ל[[ההעפלה|מעפילים]]. במחנה היו צריף חיטוי, צריפי מרפאה, מטבחים וחדרי אוכל. נבנו בו כ-100 צריפי עץ ו-86 מהם שימשו למגורי מעפילים. תפוסתו המקסימלית נאמדת בכ-4,000 נפש, אך רוב הזמן שהו במחנה פחות מכך, בהתאם לזרם המעפילים שהגיעו. בעת שהצריפים התמלאו, שוכנו העצורים גם באוהלים צבאיים בחלקו הצפוני של המחנה. המחנהבמחנה כללהיתה חלקהפרדה לגבריםבין וחלקצריפי לנשים.{{ש}}הגברים המעפיליםוצריפי הנשים, והמעפילים שהו במחנה בין ימים בודדים ל-23 חודשים. בזמן כליאתם קיבלו המעפילים תנאי מחיה סבירים ויחס סביר מצד השלטונות [[ממשלת המנדט|המנדטוריים]] - קורת גג, ארוחות סדירות וחופש תנועה סביר בתוך גבולות המחנה. ברוב התקופות ניתנה אפשרות לפגישה בין הגברים והנשים למשך שעה ביממה. במחנה שהו גם עולים לגאליים לתקופות של עשרה ימים עד שבועיים לצורך בידוד (איזולציה) בין השאר למניעת העברת מחלות. הקליטה במחנה כללה רישום, הפרדה בין הגברים ובין הנשים והילדים וחיטוי ב-[[DDT]]. מוסדות היישוב פעלו למען רווחת העצורים{{הערה|{{דבר|ברכה חבס|ליל הסדר במחנה המעפילים|1942/04/17|00302}}{{ש}}{{דבר||במחנה המעפילים בעתלית|1942/03/17|00115}}{{ש}}{{דבר||דמי חנוכה לילדי המעפילים בעתלית|1941/12/12|00403}}}} והוראת ה[[עברית]]{{הערה|{{דבר||במחנה המעפילים בעתלית|1941/04/30|00118}}}}.