עבד אל-כרים עובייד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: כדי
←‏מבצע עלם חמודות: קישור לויליאם ר. היגינס
שורה 7:
 
==מבצע עלם חמודות==
[[מערך המבצעים המיוחדים]] של אמ"ן, בפיקוד [[תא"ל]] [[יפתח רייכר-עתיר]], יזם, הגה ותכנן את "'''מבצע עלם חמודות'''", מבצע חטיפת עובייד, כדי שישמש כקלף מיקוח בהסכמי חילופי שבויים עתידיים. המודיעין שנאסף אודות עובייד כלל פרטים על מבנה ביתו, זהות בני משפחתו ומראם, מנהגיו וכן כי משקלו של עובייד עצמו הינו מעל 130 ק"ג<ref>[[רונן ברגמן]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?p=4463811#post4463811 סופר צללים], [[ידיעות אחרונות]] מוסף "'''שבע ימים'''", {{כ}} 20.12.2013, עמודים 38-46, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].</ref>. בעקבות זאת התאמנה [[סיירת מטכ"ל]] בפיקודו של [[רן שחור]], עליה הוטל המבצע‏‏<ref>‏[[משה יעלון|משה (בוגי) יעלון]] - '''דרך ארוכה קצרה'''. הוצאת ידיעות אחרונות, 2008. עמ' 61.‏</ref>, בנשיאת בשק שנתפר במיוחד כדי להתאים למשקלו של השייח'<ref>[[רונן ברגמן]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?p=4463811#post4463811 סופר צללים], [[ידיעות אחרונות]] מוסף "'''שבע ימים'''", {{כ}} 20.12.2013, עמודים 38-46, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].</ref>. כוח מן הסיירת עליו פיקד [[רס"ן]] [[עמוס בן אברהם]], חטף את עובייד מביתו בג'בשית בשעה 02:00 ב-[[28 ביולי]] [[1989]]. במהלך הפעולה הרגו לוחמי הסיירת את שכנו של עובייד, אשר קרב אל הבית. לאחר מכן פונו הלוחמים ועובייד הכפות ב[[מסוק יסעור]]<ref>[[משה זונדר]], "'''סיירת מטכ"ל'''", [[הוצאת כתר]], [[2000]], עמודים 254-257.</ref>, . המסוק בו הוטס עובייד נחת בשערי [[מתקן 1391]], בו היה עובייד כלוא במשך 13 שנה כאסיר מספר 801260.

בחודש יולי 1989 הודיע ארגון חזבאללה כי הוציא להורג בתליה את [[ויליאם ר. היגינס]] בתגובה על חטיפתו של השייח עבד אל-כרים עובייד על ידי צה"ל. הארגון צירף להודעתו סרטון וידאו בו נראתה גופתו התלויה של היגינס, אולם שירותי הביטחון הישראלים הביעו ספק לגבי נכונותו.{{הערה|1=רונן ברגמן, מדינת ישראל תעשה הכל, כנרת, 2011. ע' 176- 179}}.
בקיץ [[2002]] הועבר לכלא אשמורת, ליד [[כפר יונה]]<ref>כל המידע על מעצרו והחזקתו לקוח מכתבת [[הארץ]] [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=331179 הפינה האפילה ביותר בישראל]</ref>. עובייד, [[מוסטפא דיראני]] שנחטף מאוחר יותר ב-[[1994]], ועוד 19 צעירים לבנונים שנחטפו איתם, היו אמורים לשמש כ"[[קלפי המיקוח הלבנונים|קלפי מיקוח]]" בעסקת חילופין עתידית, שצריכה הייתה להביא לשחרורו של הנווט [[רון ארד]].
 
במהלך מעצרו פעלו תומכי חזבאללה ברחבי העולם לשחרורו, ומספר עתירות בסוגיית מעצרם ללא משפט של דיראני ועובייד הוגשו לבתי המשפט בישראל על ידי ארגוני זכויות אדם. באפריל [[2000]] החליט [[בג"ץ]] כי מעצרם המנהלי של עובייד, דיראני ו-13 לבנונים נוספים אינו חוקי, מאחר שאינם מהווים סכנה מיידית לביטחון המדינה<ref>ראו [http://lawatch.haifa.ac.il/heb/month/h_d_apr_00.htm דיון משפטי על פסיקה "פ 7048/97 פלונים נ' שר הביטחון, פ"ד נד(1) 721]</ref>. בעקבות פסק דין זה, לאחר סחבת ארוכה ודיונים ועתירות נוספות של המדינה לבתי המשפט, העבירה [[הכנסת]] חוק ב-[[4 במרץ]] [[2002]] בשם "[[חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים]], המוכר יותר כ"'''חוק דיראני ועובייד'''". החוק אפשר למדינה להמשיך ולהחזיק בשניים (ובעוד שלושה עצירים לבנונים), אך תחת הגבלות מסוימות<ref>ראו [http://www.nevo.co.il/law_html/law01/187m1_001.htm פה] את טקסט החוק.</ref>.