פרויקט לון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Mr. W (שיחה | תרומות)
מ דלה מדי
Mr. W (שיחה | תרומות)
שורה 5:
במסגרת פרויקט לון פותחו בלוני הליום דקיקים באותה מעבדה שבה פותחו הטכנולוגיות החדישות של [[גוגל גלאס]] ושל [[מכונית רובוטית|המכונית הרובוטית]]. הבלונים ישדרו אותות חיבור לאינטרנט לכל חלקי העולם בזמן שהם מרחפים ברוח. עד כה נערכו מספר שיגורים ניסיוניים, והתקוה של יוזמי הפרויקט היא שבלוני ההליום יצליחו להגיע לגובה של 20 ק"מ מעל פני [[כדור הארץ]] - ב[[סטרטוספירה]]. לפי הצפי הבלונים יאפשרו חיבור נוח יותר לרשת לכ-2.2 עד כ-4.8 מיליארדי בני אדם ברחבי העולם ובעיקר בארצות [[אסיה]] ו[[אפריקה]], שם רבים נאלצים לנדוד ממקום למקום בכדי להתחבר לרשת.
 
לפי התכנית יועלוישוגרו לאוויר כ-300 בלונים שייצרו טבעת על [[קו רוחב|קו הרוחב]] הדרומי 40 עליו ממוקמות המדינות [[ניו זילנד]], [[אוסטרליה]], [[צ'ילה]], [[אורוגוואי]], [[פרגוואי]] ו[[ארגנטינה]]. במסגרת הניסויים המוקדמים שיגרה גוגל את בלוני ההליום מספר פעמים בשבוע ב[[עמק הסיליקון]], מה שהביא ללא מעט דיווחים בתקשורת המקומית על עדויות ל[[עב"מ]]ים.
 
כל בלון כזה צפוי להעניק שירותי אינטרנט לשטח שגודלו כ-1,250 קמ"ר, ללא הבדל בין סוג שטח אחד למשנהו. יהיה צורך להתקין במחשב המתחבר קולט מיוחד כדי להשתמש בשירותי האינטרנט של פרויקט לון.
 
הטכנולוגיהלפי מבוססת על רעיון הקמת רשת של בלונים שירחפו בגובה של 20 ק"מ ויספקו רשת אינטרנטית בכל העולם.התוכנית, הבלונים הם בקוטר של 15 מטרים אך בשביל לראותם נצטרך להשתמש בטלסקופ. הבלונים ימצאו בשכבת הסטרטוספרה שזוהי השכבה בה המטוסים טסים והגשם נוצר. הייחודי לסטרטוספרה זה שיש בה שכבות של כיווני רוח קבועים כך שבעזרת עליה או ירידה בין השכבות ניתן בעצם לשלוט בבלון. בלוני ההליום מקושרים לאנטנות מיוחדות על פני הקרקע כאשר כל אנטנה מתקשרת עם הבלון שנמצא מעליה וכל בלון מתקשר עם הבלונים שמסביבו ונותן את המידע בחזרה לתחנות ממסר קרקעיות שמתחברות לספקי האינטרנט המקומיים. כמו כן, הבלונים נטענים מאנרגיית השמש ונשלטים מתחנת הבקרה של הפרויקט.
עיצוב המשדרים והבלונים יוצרים למעשה הזדמנות של שידור בפס רחב ולמרחקים עצומים.
עם זאת, חשוב להפריד בין התשדורות של פרויקט לון לשידורים אחרים כיוון שכך הטכנולוגיה תשתבש ולא תצליח לעבוד כראוי.