מסע הצלב השישי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 117:
===סוף מסע הצלב השישי===
 
ביום [[25 במרץ]] הגיע הקיסר פרידריך השני אל עכו ומסע הצלב השישי החל להתפרק בעוד עולי הרגל האירופיים שמלאו את שבועת הצלבן יוצאים לכוון ביתם. הקרע בין הקיסר ונציגי האפיפיור החל לתגבש לכלל עימות, בעוד הפטריארך ג'רולד מגייס לוחמים מקרב עולי הרגל היו התנגשויות אלימות וחמושות בתוך העיר עכו מעשה של יום יום. השיא אכן הגיע בנאום שנשא הקיסר מחוץ לחומות עכו בו האשים את האפיפיור ואבירי מסדר הטמפלרים באסונות והקשיים וציווה על עולי הרגל לעזוב את הארץ.‏‏<ref>‏http://www.fordham.edu/halsall/source/fred2cdelets.html#ger‏</ref> במקביל פשטו גדודי צבא קיסרי על שערי עכו ועל נקודות שולטות בעיר, מצור הוטל על הרובע - מצודה ה[[מסדר אבירי היכל שלמה|טמפלרית]] בעיר ונזירים שהטיפו שטנה נגד האפיפיור ב[[יום ראשון של הדקלים]] ה-[[8 באפריל]] נעצרו על ידי חיילי הקיסר. בתגובה הטילו נציגי האפיפיור צו האוסר קיום טקסים דתיים בעכו ומנעו [[טבילה (נצרות)|טבילת]] תינוקות וקבורה נוצרית מנפטרים, הקיסר איבד את שארית האהדה של אנשי העיר עכו.
 
אירוניה היסטורית היא שהקיסר שהצליח להשיג הבנה במשא ומתן עם ה[[אסלאם|מוסלמים]], נכשל בכל מגעיו עם [[הכנסייה הקתולית]]. לאחר חתימה על סדרת צווים מנהלתיים וויתור על דיון משפטי בשאלות קפריסין ובירות היה הקיסר מוכן לעזוב את ממלכת ירושלים בטרם עזיבתו מינה פרידריך את בליאן שליט צור ואת האציל הגרמני '''ורנר''' לעמוד כעוצרים לממלכת ירושלים.
 
בסוף חודש אפריל [[1229]] הגיעו אוניות הקיסר לעכו וביום [[1 במאי]] עלה הקיסר בחשאי על ספינתו ועזב את חופי הארץ. בדרכו ממשכנו אל החוף הוא נתקל בקבוצה של תושבי העיר עכו שקיבלו את פניו בצעקות בוז וזרקו לעברו שיירים של בשר מבתי המטבחיים. ‏‏<ref>‏http://crusades.boisestate.edu/6th/08.shtml‏</ref>
 
==סוף דבר==