מצה שמורה – הבדלי גרסאות

''[http://'מצה%20שמורה שמורה' http://www.birkat-hapesach.com/]'' היא [[מצה]] שנאפתה מ[[חיטה|חיטים]] השמורות ממגע [[מים]] משעת הקצירה. יש הגורסים [http://www.birkat-hapesach.com/ כי השמירה צריכה להיות גם "[[לשמה<nowiki>]]</nowiki>"; כלומר, שהקציר והשמירה על המצה ייעשו לשם מצוות אכילת מצה, ולא לכל מטרה אחרת.

המקור לצורך במצה שמורה הוא ב[[תלמוד<nowiki>]]</nowiki> ([[מסכת פסחים<nowiki>]]</nowiki>, דף ל"ח, ב'), שלומד שיש מצווה לשמור את המצות לפסח - מהפסוק {{הדגשה|ושמרתם את המצות.|שמות יב יז|ספר שמות, פרק י"ב, י"ז}} עם זאת התלמוד מתלבט בשאלה האם הצורך בשימור הוא מזמן האפייה או שמא כבר מזמן הקציר. ל[[הלכה<nowiki>]]</nowiki> נפסק שטוב להחמיר שיהיה שימור משעת הקצירה, אך די גם בשימור משעת הטחינה, ובשעת הדחק ניתן אף לסמוך על הדעה השלישית ולקנות קמח מן השוק, ולשומרו משעת הלישה. בנוסף לכך, [[פוסק<nowiki>]]</nowiki>ים שונים הבינו שהצורך הוא רק בשמירת המצה לליל הסדר ולא לשאר ימי החג שלהם מספיק שימור רגיל - משעת האפייה. פוסקים אלו נחלקו גם בשאלה האם יש צורך לכוון "לשם מצה" - כלומר למנוע מגע מים עם הקמח, או "לשם מצווה" - כלומר כוונה מיוחדת למצוות אכילת המצה בליל הסדר. פוסקים אחרים (ובראשם ה[[רמב"ם<nowiki>]]</nowiki>) הבינו שהמצווה חלה על כל המצות הנאכלות בחג הפסח ולאו דווקא לאלו שבליל הסדר, ונראה שלשיטתם השימור אינו מצריך כוונה לשם מצווה, אלא רק מניעת חימוץ.

המנהג הרווח בימינו הוא לאכול [http://www.birkat-hapesach.com/ מצות שמורות] בליל הסדר בלבד, ובשאר החג לאכול מצות "רגילות". עם זאת יש שמחמירים ואוכלים מצות שמורות כל משך החג, ויש שמקלים ואוכלים גם בליל הסדר מצות שלא נשמרו משעת הקציר, אלא משעת הטחינה (או הלישה), לפי הדעות המקלות ב[[ראשונים<nowiki>]]</nowiki>.

<gallery>]

* [[קיטא]] - [[מצה שמורה|http://www.birkat-hapesach.com/]] במסורת [[יהדות אתיופיה]]