פופ ארט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
שורה 11:
ה[[פופ ארט]] אינה תנועה עם מניפסטים והופעות קבוצתיות, אלא נטייה משותפת של אמנים בכיוון יצירתי מסוים, שעושה שימוש בטכניקות ובאמצעים שונים מאלו שהיו מקובלים כ"תהליך אמנותי" לפני כן. נושאי יצירות פופ שאולים מן המרקם האורבני (בעיקר של [[ניו יורק]]), המשקף את מאפייני החברה האמריקנית בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה: השפע הכלכלי, [[תרבות הצריכה]] ושיווק.
 
מבקרי אמנות רואים באמנות הפופ תגובה ל[[אקספרסיוניזם]] המופשט, אבל אמנות הפופ קיבלה מה[[אקספרסיוניזם]] המופשט גורמים אחדים. אחד הגורמים החשובים הוא המודעות הרבה לאפשרויות באמנות בכלל ובאפקטים הנוצרים ביצירה אדירת ממדים. אך בניגוד ל[[אקספרסיוניזם]] המופשט אמנות הפופ היא שיבה אל הפיגורטיוויות ומשיכות הצבע בהן על פי רוב נקיות וחדות. אמנות הפופ נחשבת לפעמים גם ל[[קומיקס]], ציורי פרסומת רעשניים, [[מכונית|מכוניות]] נוצצות ועוד.
 
את המושג Pop Art המציא דווקא מבקר האמנות האנגלי לורנס אלווי, בהתייחסו לאשר התרחש החל מ-[[1953]] ב[[אמנות]] האנגלית (ולא האמריקנית). בראשית [[שנות החמישים]] סימנו כיווניה של אמנות העיצוב ב[[אנגליה]] מגמה, שגברה לקראת סוף העשור ומצאה את מלוא ביטוייה דווקא ב[[ארצות הברית]], בעיקר ב[[שנות ה-60]]. החל מ-[[1953]] פעלה ב[[לונדון]] קבוצת אמנים אליטיסטית בשם "קבוצת העצמאים". האידאולוגיה העיצובית, שמצאה ביטוי בתערוכותיהם הקבוצתיות רצתה להעביר מסר, שלפיו ה[[טכנולוגיה]] החדשה משתלטת על החיים.