לאונרד האסי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 36:
 
==קריירה לאחר המלחמה==
האסי חזר לעיסוקו כרופא כללי ב[[הרטפורדשייר]]בהרטפורדשייר, שם נשאר עד 1957. עם פרוש שנת 1946 קיבל תואר אבירות (OBE) על שירותו במלחמה {{לונדוהערה|לונדון גאזט, גליון 37407, 28 בדצמבר 1945}}וב-1949 שירת על אוניית הקיטור "שבט מקואולי" כרופא האונייה, בהפלגה מאנגליה ל[[דרום תאפריקהאפריקה]] ו[[אוסטרליה]]. הוא פרסם דין וחשבון על המשלחת הטראנס-אנטארקטית, תחת הכותרת "דרומה עם אנדיורנס". בשנת 1957, לאחר שפרש מעבודתו, היה האסי לנשיא המועדון האנטארקטי. כחלק ממעורבותו הגדלה והולכת ב[[תנועת הצופים]] לאחר פרישתו, העניק לכמה תנועות צופים את מדליית שקלטון-האסי.
 
==מותו==
בשנת 1960 פרש האסי לוורת'ינג ונאלץ לקצץ בקריירת ההרצאות שלו עקב בריאותו הירודה. הוא תרם את רשימותיו ואת שקופיות [[פםנס קסם"פנס הקסם]] שלו לראלף גולט, ידידו ומנהיג צופים מקומי, שקיבל עליו את תוכנית הרצאותיו. ה[[בנג'ו]] שלו, שלקח עמו למשלחות ואחר כך הציב בתצוגה במרפאה שלו, נתרם, עם חתימותיהם של כל חברי ה"אנדיורנס", ל[[המוזיאון הימי הלאומי]]. בשנת 2004 נאמד ערכו ביותר מח-150,000 לירות שטרלינג. האסי מת בלונדון בשנת 1964, בן 72. הוא הותיר אחריו את אשתו, שמתה ב-1980. ילדים לא היו להם ונכסיו עברו לסוכנת הבית שלו, מרגרט מוק, עד מותה היא בשנת 1999.