הבדלים בין גרסאות בדף "לאונרד האסי"

נוספו 641 בתים ,  לפני 7 שנים
תרגום מהוויקיפדיה האנגלית, סיום עבודה
(תרגום מהוויקיפדיה האנגלית, סיום עבודה)
{{בעבודה}}
[[File:LeonardHussey.png|thumb|לאונרד האסי]]
'''לאונרד דאנקן אלברט האסי''' (ב[[אנגלית]]: '''Leonard Duncan Albert Hussey''' {{כ}} [[6 ביוני]] [[1891]] - [[25 בפברואר]] [[1964]]) היה [[מטאורולוגיה|מטאורולוג]], [[ארכאולוגיה|ארכאולוג]], [[רופא]] וחוקר ארצות [[אנגלי]], חבר ב[[המשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית|משלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית]] וב[[משלחת שקלטון-רווט]], שתיהן בפיקודו של [[ארנסט שקלטון]]. לאחר מותו של שקלטון על סיפון ה"קווסט" במעגן ב[[ג'ורג'יה הדרומית]], המשיכו שאר אנשי הסגל במשלחת שקלטון-רווט בהפלגה דרומה, ואילו האסי ליווה את שקלטון אל [[מונטווידאו]] ומשם, לפי הוראת ליידי אמילי שקלטון, החזיר את גופתו לקבורה ב[[ג'ורג'יה הדרומית]].
האסי הצטרף למשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית של 1914 עד 1917 ל[[ים ודל]] כמטראוגולוג. הוא ניהל יומן בכריכת-עור במשך כל המשלחת. האסי היה מקובל על חברי הקבוצה הודות לחוש ההומור שלו ולנגינתו בכל הזדמנות ב[[בנג'ו]] שלו בעל חמשת המיתרים, יחד עם חיקויי ה[[טרומבון]] ו[[חמת חלילים]] של [[ג'יימס מקאילרוי]]. [[פרנק וורסלי]] אמר עליו, "האסי ניחן בשנינות מזהירה, ומענה הלשון החריף שלו היה מן השמחות היחידות שעוד נותרו לנו. לעתים קרובות היינו עושים יד אחת לקנטר אותו רק למען העונג שבשמיעת תשובותיו החריפות. מכל התגרות כזאת היה יוצא תמיד בידו על העליונה, ואחת היא כמה מאיתנו התייצבו מולו לנסות לנצח אותו." ב-22 ביוני 1915 ערכו האסי ואנשי הסגל "קונצרט עישון" ומסיבת תחפושות למשך ארבע שעות, שבמהלכן היה האסי מחופש לזמר נודד שחור.
 
הבנג'ו, במשקל 5.5 ק"ג, הוצא משברי [[אנדיורנס (אונייה, 1912)|אנדיורנס]] בידי שקלטון כ"סם מרפא חיוני לנפש", שהצלתו הצדיקה חריגה מן ההוראה המחמירה שקבע, להסתפק ב"קילו אחד לאיש". ב-24 באפריל 1916, כששקלטון יצא עם עוד חמישה אנשים להפליג על הסירה "ג'יימס קיירד" מ[[אי הפיל]] ל[[ג'ורג'יה הדרומית]] להזעיק עזרה, היה האסי בין 22 האנשים שנשארו מאחור לחכות לחילוץ והבנג'ו שלו המשיך לשמש אותו לשיפור המוראל. האסי לא הצטיין בנגינה בבאנג'ו, אבל הוא שימש אותו בהרפתקותיו הרבות ובין השאר ניגן בו לפני שבא אוכלי אדם ב[[אפריקה]].{{הערה|ביוגרפיה של לאונרד האסי באתר "קול אנטארקטיקה"}}
 
==מלחמת העולם הראשונה==
 
==קריירה רפואית בלונדון==
לאחר שובו לאנגליה, עסק האסי ברפואה ב[[לונדון]] עד 1940. הוא התקבל כחבר בקולג' המלכותי למנתחים והיה בעל רשיון לעסוק ברפואה מטעם הקולג' המלכותי לרופאים.{{הערה|ביוגרפיה של לאונרד האסי באתר קול אנטארקטיקה"
 
==מלחמת העולם השנייה==
האסי התגייס ל[[חיל האוויר המלכותי]] ב[[מלחמת העולם השנייה]].{{הערה|לונדון גאזט, גליון 34996, 19 בנובמבר 1940}} הוא שירת ב[[איסלנד]] כקצין רפואה ראשון בכיר בדרגת מפקד טייסת (מקבילה לרב-סרן) ואחר בבסיס בנסון של חיל האוויר המלכותי ב[[אוקספורדשייר]].בלונדון. למשך תקופת מה לאחר המלחמה נשאר בקשר עם חיל האוויר המלכותי, כמפקד טייסת מתנדב במילואים.{{הערה|ביוגרפיה של לאונרד האסי באתר "קול אנטארקטיקה"}}
 
==קריירה לאחר המלחמה==
האסי חזר לעיסוקו כרופא כללי בהרטפורדשייר, שם נשאר עד 1957. עם פרוש שנת 1946 קיבל תואר אבירות (OBE) על שירותו במלחמה {{הערה|לונדון גאזט, גליון 37407, 28 בדצמבר 1945}}וב-1949 שירת על אוניית הקיטור "שבט מקואולי" כרופא האונייה, בהפלגה מאנגליה ל[[דרום אפריקה]] ו[[אוסטרליה]]. הוא פרסם דין וחשבון על המשלחת הטראנס-אנטארקטית, תחת הכותרת "דרומה עם אנדיורנס". בשנת 1957, לאחר שפרש מעבודתו, היה האסי לנשיא המועדון האנטארקטי. כחלק ממעורבותו הגדלה והולכת ב[[תנועת הצופים]] לאחר פרישתו, העניק לכמה תנועות צופים את מדליית שקלטון-האסי.{{הערה|ביוגרפיה של לאונרד האסי באתר "קול אנטארקטיקה"}}
 
 
==מותו==
בשנת 1960 פרש האסי לוורת'ינג ונאלץ לקצץ בקריירת ההרצאות שלו עקב בריאותו הירודה. הוא תרם את רשימותיו ואת שקופיות [[פםנספנס קסם"|פנס הקסם]] שלו לראלף גולט, ידידו ומנהיג צופים מקומי, שקיבל עליו את תוכנית הרצאותיו. ה[[בנג'ו]] שלו, שלקח עמו למשלחות ואחר כך הציב בתצוגה במרפאה שלו, נתרם, עם חתימותיהם של כל חברי ה"אנדיורנס", ל[[המוזיאון הימי הלאומי]].{{הערה|ביוגרפיה של לאונרד האסי באתר "קול אנטארקטיקה"}} בשנת 2004 נאמד ערכו ביותר מח-150,000 לירות שטרלינג. האסי מת בלונדון בשנת 1964, בן 72. הוא הותיר אחריו את אשתו, שמתה ב-1980. ילדים לא היו להם ונכסיו עברו לסוכנת הבית שלו, מרגרט מוק, עד מותה היא בשנת 1999.
 
==כתבים שיצאו לאור ועיטורי כבוד==