דוד לסקוב – הבדלי גרסאות

לסקוב עסק בכל שנות שירותו בפיתוח אמצעי לחימה אולם ראה את עצמו קודם כל כ[[מהנדס]] ובונה. הוא חשב כל העת על פתרונות הנדסיים והיה אהוב על חייליו. לסקוב הורשה להקים את יחידת הפיתוח של חיל ההנדסה ([[יחידת יפת"ח]]), שנקראה בימיה הראשונים "חוליית לסקוב". לאחר שהיה ברור כי פיקוד צבאי פחות מאתגר עבורו. את ה[[מהנדס]]ים שגייס ליחידתו היה מדריך אישית לאחר שביקש מהם לשכוח את כל אשר למדו באוניברסיטאות... לסקוב תכנן פרויקטים לפי דרישות מבצעיות של יחידות צבאיות (כולל [[סיירת מטכ"ל]]). בין הפרויקטים המורשים לפרסום, ניתן למצוא את [[גשר הגלילים]], שפיתח יחד עם [[ישראל טל]]. בנוסף תכנן את שכבת הפיצוץ להגנה על מוצבים, את "מטען לסקוב", את "[[אור יקרות]]", את [[זאב (רקטה)|רקטת "זאב"]] (שאחת מהן הרגה את הרמטכ"ל המצרי ב[[מלחמת ההתשה]]), את [[כדור גומי|כדורי הגומי]]. בגין המצאותיו ופעילותו לפיתוח [[חיל הנדסה|ההנדסה הקרבית]], הוענקו ללסקוב שלושה פרסי ביטחון ישראל (בשנים [[1964]]{{הערה|{{דבר||חמשה אזרחים וסא"ל ד. לסקוב זכו בפרס הבטחון לתשכ"ד|1964/04/26|00802}}}}, [[1973]] ו-[[1984]]), וכן ציון לשבח מטעם ועדת פרס ביטחון ישראל (בשנת [[1972]]). כמו כן הוא [[יקיר חיפה|יקיר העיר חיפה]], והוענק לו תואר [[דוקטור לשם כבוד]] מ[[הטכניון]]. על שמו נקרא רחוב "הממציא" בשכונת [[הר חומה]] שב[[ירושלים]].

דוד לסקוב נטמן ב[[מתחם בתי הקברות בחיפה|בית הקברות שדה יהושע ]] והותיר אחריו את רעייתו, [[צפורה לסקוב]], חברת הכנסת השלישית. לשנייםשני היו שניילדיהם ילדים:הם פרופסור [[ראובן לסקוב]], [[רופא]] ובעל [[עיטור המופת]], והשופטת [[יהודית צור]], סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים.

על שמו של דוד לסקו נקרא רחוב "הממציא" בשכונת [[הר חומה]] שב[[ירושלים]]. כמו כן, נקרא גן ציבורי בשכונת רמת גולדה בחיפה לזכרו ולזכר רעייתו - "גן צפורה ודוד".