רופא מרדים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Galiarbel (שיחה | תרומות)
יצירת דף עם התוכן "רופא מרדים הוא רופא האמון על הרדמת מטופל במהלך פרוצידורה כירורגית, מקומית או אזורית. ביש..."
 
הפרת זכויות יוצרים
שורה 1:
{{הפרת זכויות יוצרים|מקור=http://www.mardim.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA}}
רופא מרדים הוא רופא האמון על הרדמת מטופל במהלך פרוצידורה כירורגית, מקומית או אזורית.
בישראל, אין הכרח כי רופא מרדים יהיה רופא אשר לאחר לימודי הרפואה התמחה ברפואה מרדימה במשך 5 שנים, בעיקר בשל מחסור חמור ברופאים מרדימים מומחים. מספר הניתוחים בישראל עלה בעשור שבין שנת 1990 לשנת 2000, בכ-60%. יש הטוענים כי עד שנת 2015 יגדל המספר הזה ב-50% נוספים. כמעט כל הליך כירורגי כרוך בהרדמה – מקומית, אזורית או כללית. למעט הרדמה מקומית, את ההרדמה מבצע רופא מרדים, לפעמים רופא מרדים מומחה ולפעמים רופא מרדים שלא התמחה ברפואה מרדימה.
 
רופאים מרדימים מומחים התתמחו, בנוסף להתמחותם ברפואה מרדימה, בענף רפואה מסוים – רפואת שיניים, מיילדות, הליכים טרום ניתוחיים, כאב, טראומה, טיפול נמרץ וכ"ו. סה"כ כ-750 רופאים מרדימים עובדים בישראל, ביניהם רופאים מרדימים מומחים, רופאים מרדימים מתמחים ורופאים מרדימים שלא התמחו ברפואה מרדימה. על פי ההערכות, עד שנת 2015, יידרשו בישראל עוד כ-300 רופאים מרדימים, עקב העלייה המתמדת במספר הניתוחים והגידול הצפוי באוכלוסייה, וההליכים הכירורגיים המבוצעים בארץ. המחסור ברופאים מרדימים אשר עברו התמחות ברפואה מרדימה, הולך וגדל, וכפועל יוצא עובדים כרופאים מרדימים מתמחים ורופאים רבים שאינם מומחים, ניתוחים רבים נדחים, ההמתנה לניתוחים ארוכה, חלק מהלידות מבוצעות ללא הרדמה ואולי התוצאה הקשה ביותר של המחסור, היא שבטיחות ההרדמה יורדת. מצוקת התחום אף זכתה לדו"ח מבקר המדינה בשנת 2008.
 
'''סוגי הרדמה'''
 
'''תפקידו של הרופא המרדים'''
פקידו של הרופא המרדים הוא לגלות מבעוד מועד את גורמי הסיכון, כיוון שאז ביכולתו גם למנוע אותם, לשנות את הפרקטיקה ולהתאים את שיטת ההרדמה למטופל. לכן יש להגיע לפגישה עם הרופא המרדים עם כל החומר הרפואי והמידע, ולא לברור אותו עבורו.
 
'''שלושה סוגי הרדמה מבוצעים בהליכים כירורגיים:'''
הרדמה מקומית – מבוצעת באמצעות הזרקת חומר המדכא את הקולטנים המעבירים תחושת כאב, ומיועדת לאזורים קטנים.
הרדמה אזורית – מבוצעת באמצעות הזרקת חומר המשתק את ההעברה העצבית לעמוד השדרה, ומתאימה לאזורים שסביב האגן ולניתוחים כמו ניתוח קיסרי, ניתוחי אגן וניתוחי שברים.
הרדמה כללית/מלאה – מבוצעת על ידי דיכוי כללי של התחושה המוטורית, הסנסורית והתחושתית של מערכת העצבים, ומתאימה לכל סוג של ניתוח שנמצא כי דרושה בו הרדמה מלאה, גם ניתוחים שלרוב מבוצעים בהרדמה אזורית אולם במקרים דחופים מבוצעים בהרדמה כללית, כמו למשל ניתוח קיסרי. בהרדמה כללית ברוב המקרים מחדירים צינור לקנה הנשימה של המנותח, מכיוון שאינו נושם בכוחות עצמו במהלך הניתוח ונשימתו היא באחריות הרופא המרדים.
 
'''סיכונים הכרוכים בהרדמה'''
אין ניתוח מוצלח ללא הרדמה מוצלחת. בחירת רופא מרדים טוב חשובה לפחות כמו בחירת הרופא המנתח, ובמקרים רבים אף יותר. תהליך ההרדמה מלווה בתופעות לוואי שעלולות להיות מסוכנות בהיעדר טיפול מתאים, מקצועי ובזמן. בהרדמה כללית, מכיוון שמחדירים צינור לקנה הנשימה כאמור, ולפעמים מופעל כוח על מנת להחדיר את הצינור, יש סיכון של צרידות, כאבי גרון, שבר שיניים ובמקרים קשים פגיעה מוחית ואף מוות. סיבוכים מצד מערכת הלב וכלי הדם, בעיקר באנשים שיש להם תחלואה קודמת.
 
 
'''איגוד הרופאים המרדימים'''
במסגרת איגוד הרופאים המרדימים פועלים החוג להרדמה מיילדותית, החוג להרדמת ילדים, החוג להרדמה קרדיולוגית והחוג לרפואת כאב. האיגוד פועל בשוטף לעדכון נהלים והנחיות ברפואה המרדימה, שמירה על עקרונות הבטיחות בהרדמה, מקצועיות הרופאים המרדימים ורמה גבוהה של התמחות, עומד בקשר עם מנהלי מחלקות ההרדמה בבתי החולים ופועל להעלאת המודעות לחשיבותו של הרופא המרדים בהליך הכירורגי. בין השאר, מקיים האיגוד שבוע מודעות להרדמה מדי שנה.
עוד פועל האיגוד למשוך סטודנטים לרפואה להתמחות במקצוע ההרדמה באמצעות הטבות כלכליות ולהעלות את רמת ההשתכרות של הרופאים המרדימים.
תחום ההרדמה נחשב לתחום המתפתח ביותר ברפואה מבחינת הקטנת סיבוכים שמקורם בטעויות אנוש, ואף נכתב על כך דו"ח בארה"ב. העובדה שהיום הרדמה נחשבת לבטוחה, נובעת מההתפתחות המדהימה של המקצוע הזה, ומהיכולת לצפות את הסיבוכים מבעוד מועד ולמנוע אותם.
 
== לקריאה נוספת ==
 
== קישורים חיצוניים ==
[http://www.mardim.co.il
 
[[קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים של משתמשים חדשים|{{ס:מרץ}} {{ס:שנה 2014}}]]