ישראל הס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שחזור לגרסה 15221070 מתאריך 00:36, 11 במרץ 2014 מאת Yair |
|||
שורה 9:
בשנת [[תשל"ג]] ([[1973]]) מונה הרב הס לתפקיד רב הקמפוס באוניברסיטת בר-אילן, משרה אותה נשא משך שמונה שנים. בתפקיד זה, נתן הדרכה רוחנית לסטודנטים, שיעורים, שיחות אישיות, ניהל את [[בית כנסת|בית הכנסת]], ערך חופות, דאג ל[[כשרות]] המזון באוניברסיטה, [[פסק הלכה]] לסטודנטים, לימד במדרשה לבנות, הוציא את העיתון "אמונות" להחדרת האמונה בסגנון מתאים לסטודנטים, טיפל בבעיות הלכתיות שהתעוררו בפקולטות, נתן פסקי הלכה, וייעץ גם לחברי הסגל האקדמי. הוא עבר עם משפחתו להתגורר ב"שיכון המרצים" שבאוניברסיטה.
בתקופה זו נתן הרצאות באוניברסטאות אחרות, במכון מאיר, בבתי ספר תיכוניים רבים בסביבה, ומוסדות אחרים. כמו כן ערך עימותים פומביים עם רבנים [[רפורמים]] רבים ועם [[חבר כנסת|חברי כנסת]] מהשמאל. דבריו כי ה[[פלסטינים]] של היום הם צאצאי [[עמלק]] ומשום כך יש חיוב להשמדתם{{הערה|"בת קול" - בטאון הסטודנטים של אוניברסיטת בר אילן, 1986. מובא במאמרו של אבשלום אליצור, "זכר העמלק וטעם החזיר: האנטומיה של השנאה המטפיזית. בתוך: ח' בן-נון, א' אליצור ועמיתים (עורכים), בכור היצירה: יובל ליצירתו של שלמה גיורא שוהם (עמ' 140-141) הוד השרון: מכללת שערי משפט.}} עוררו ביקורת חריפה{{הערה|1=יאירה אמית, [http://mikranet.cet.ac.il/mikradidact/pages/printitem.asp?item=7553 הוראת ספר יהושע ובעיותיה] באתר [[מקראנט]], משרד החינוך; {{YNET|[[שולמית אלוני]]|אימת ההתבוללות|1941275|||}}}}.
בתשמ"ג ([[1983]]) עבר הרב הס עם משפחתו ל[[ירושלים]]. הרב הס החל ללמד ב[[מכללת אורות ישראל|מכללת "אורות"]] לבנות ביישוב [[אלקנה]] והיה לאחד המרצים הבכירים במכללה. במקביל, המשיך הרב הס לתת הרצאות בכל רחבי הארץ. במשך תקופה ארוכה הוא היה בקשר הדוק עם הקהילה ב[[אילת]], תמך בהם בהרצאות ובשיחות אישיות, ועודדם להתקדם בדרך התורה. בשנתיים האחרונות לחייו חלה ב[[שחמת הכבד]]. בחודשים האחרונים לחייו, על אף התגברות המחלה, לא וויתר הרב הס על אורח החיים הרגיל שלו הגדוש בפעילויות לימוד, נסיעות, הרצאות ופגישות אישיות. הרב הס נפטר בגיל 62, ב[[כ"ה באלול]] [[תשנ"ז]].
| |||